אופיר
היום כולנו ניצבים במעמד משמח זה מעמד שמהול גם בעצב.
צוות דוד מסיים היום מסלול לאחר שנה ועשרה חודשים, צוות דוד פחות אחד. אותו האחד של צוות דוד הוא אופיר פווה.
אדם מיוחד במינו שניחן בכוחות נפשיים חזקים ובמידת חברות נפלאה.
אופיר היה השמן שמניע את הגלגלים במכונה הנקראת צוות דוד. היה לו מה שהצוות מכנה "ראבק", משמע היכולת לדחוף פנימה ובמרץ גם ברגעים הכי קשים כשאתה מרגיש כבר שאתה לא יכול, ובכל זאת להישאר עם אותו החיוך המוזר שאפיים רק אותו.
אופיר אולי מכל אחד אחר פה היה רוצה ובוודאי ראוי היה לזכות ולסיים עמנו את המסלול, אלמלא אותה תאונה קטלנית ומיותרת, תאונה שארעה לפני כחצי שנה ולקחה את אופיר שלנו למרומים. לאחר מותו של אופיר נפער בנו חלל ריק, שרק הזיכרונות היפים שלנו ממנו והמשפחה הנפלאה שלו מסים למלא.
כמה אירוני שדווקא היום כ' באלול, היום האחרון שלנו במסלול הוא יום הולדתו של אופיר, ממש כאילו יד הגורל בדבר.
אופיר פיסית לא נמצא אתנו היום, אולם אישיותו שהוטמעה בכל אחד ואחד מאתנו, נמצאת אתנו היום ותמשיך ללוות אותנו עד סוף ימינו.
את סוף המסלול הזה אופיר אנחנו מקדישים לך.
צוות דוד, מסכם מסלול ספטמבר 1995, ממשית.