דור רידר ז"ל

קורות חיים

דור, בנם של דורית וצבי, נולד ביום כ"ו בחשוון תשס"ב (12.11.2001). ילד שני במשפחה, אח קטן לגל, אח גדול לאלון ולרון.

גדל והתחנך בקיבוץ סעד שבעוטף עזה, למד בבתי הספר האזוריים. ילד מלא קסם, שופע אנרגיות ושמחת חיים, עם חיוך רחב וכובש לבבות.

אהב מאוד כדורגל ונחשב בין חבריו ל"מלך ההקפצות". כאוהד שרוף של "מכבי תל אביב" בכדורגל, הקפיד לא להחמיץ אף משחק, נהג לשיר בקול את שירי האוהדים ביציע והתגאה מאוד בקבוצה.

כנער, הצטרף לתנועת בני עקיבא בקיבוץ.

הוא חי בקצב גבוה, הספיק תמיד הכול בזמן קצר, אהב לחגוג כל רגע בחיים ולבלות במסיבות טבע, ונחשב תמיד ל"דבק" של כל חבורה, זה שיודע לחבר אנשים יחד ולגרום לכולם להתחבר אליו.

בעל לב רחב, מלא חמלה ונתינה, שתמיד דאג ועזר לכל סובביו. מכריו סיפרו שהיה "אור מהלך" והפיץ סביבו שמחה, חיוביות ותחושה נעימה. בנוסף לקסם האישי שלו, ניחן גם בתושייה רבה, והשילוב בין השניים אפשר לו להסתדר בכל מקום ובכל מצב.

בתחילת 2023 השתחרר מהצבא, והתכוון לעבוד ולחסוך לטיול ארוך בדרום אמריקה.

בסוף אוגוסט 2023 התחיל לעבוד בקיבוץ בארי, כחונך אישי של ילד בעל צרכים מיוחדים. החיבור והקשר בינו לבין הילד היה מיידי והסב לשניהם אושר רב. דור התרגש מעבודתו, ראה בה שליחות והרגיש שמצא את המקום המדויק עבורו. לצורך התפקיד, עבר לדירה בבארי וחש גאווה גדולה להיות תושב הקיבוץ.

בבארי גם הכיר את תכלת פישביין, שעבדה כמטפלת בבית הילדים. השניים התאהבו והפכו לזוג, וקרוביהם מספרים שהיו כל כך דומים ומתאימים, שנראה היה שהם מכירים זה את זה כבר שנים.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום.

בבוקר זה החלה מלחמה.

את ליל שישי בילו דור ותכלת יחד בבארי ואירחו חברים. כשהתעוררו בשבת בבוקר לקול האזעקות ומטחי הרקטות, נכנסו יחד לממ"ד. לא רחוק משם, בקיבוץ סעד, עסקו אימו של דור, אחות במקצועה, ואביו, חובש ונהג אמבולנס, בטיפול בפצועים. כשניסו להשיג את בנם בשעות הראשונות של הבוקר, הוא לא ענה. בסביבות 10:00 כתב לאימו שהתעורר, וכשאביו התקשר שלח הודעה שהוא מעדיף לא לדבר בטלפון כי "יש אנשים בחוץ". בדיעבד, הוריו הבינו שניסה בכל דרך לא להדאיג אותם, כשלמעשה מהבוקר התכתב עם חבריו וסיפר על מה שקורה בקיבוץ.

רק בסביבות 11:00 בבוקר, כשהוריו כתבו בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית שמשהו קורה בבארי, סיפר דור שיש מחבלים בקיבוץ ושהם כנראה בקרבת מקום. לקראת השעה 12:00 בצהריים, התקשר אליו אחיו, רון, אך לטלפון ענה אחד המחבלים. רון ניתק את השיחה בבהלה. כמה דקות לאחר מכן, ניסה חבר של דור להתקשר. המחבל שענה אמר: "באנו לפה לרצוח את כולם. הרגתי פה מישהו ולקחתי לו את הטלפון".

תשעה ימים חלפו עד שהגיעה הבשורה הרשמית על הירצחו של דור. תכלת, שנחשבה בתחילה לחטופה, נרצחה גם היא יחד איתו.

עשרות מתושבי בארי נרצחו במתקפה, בהם משפחות שלמות, גברים, נשים, קשישים וילדים.

דור רידר נרצח בביתו בקיבוץ בארי ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023). בן 21 היה בהירצחו. הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ סעד. הותיר אחריו הורים, אחות, שני אחים וחברים רבים ואוהבים.

אחיו, אלון, כתב: "היית האח הכי טוב שהייתי יכול לבקש... הייתי מסתכל עליך ועל חברים שלך ולוקח השראה, איך בנאדם יכול להיות כל כך אהוב, כל מקום שהגעת אליו היית מסתדר, כל מקום שהגעת כולם הפכו להיות חברים שלך וכל חבר היה אח, היה בן משפחה שלך.

"תמיד דאגת לכולם ואף פעם לא נתת לחבר להרגיש לבד. אפילו לחברים שלי דאגת, לחברים שהיינו הולכים איתם ביחד למשחקים של מכבי... בסוף תמיד היית מוצא להם דרך חזור ואפילו היית לוקח אותם הביתה אם צריך. אתה דמות להערצה".

"השבעה הייתה קשה כל כך", כתב אחיו הצעיר, רון. "הרבה חברים שלך שאוהבים אותך ברמות, מספרים ים סיפורים ואני כל הזמן תופס את הראש ואומר 'איזה בנאדם ענק היה אח שלי', כל סיפור יותר מצחיק מהשני כי זה מי שהיית, בנאדם שהוא כולו שמחה וחיוך... אני רוצה להגיד לך תודה על כל מה שלימדת אותי. כשנולדתי שמרת עליי, חינכת אותי וגידלת אותי. לא יכולתי לבקש שזה יקרה בצורה אחרת".

"דור שלנו! אבידה גדולה לנו. בשבילי דורוש יישאר הילד המתוק בגני, הילד החייכן והצנוע, אוהב אדם באשר הוא", כתבה ענת, חברת קיבוץ סעד.

"דור נגע בנו מהשנייה הראשונה שפגשנו בו", כתבה אימו של הילד שבו טיפל. "נער חייכן, רגיש, מצחיק, הגיע וישר חיבק את עמית שלנו לזרועותיו. גם אם זה היה לזמן קצר, נכנסת לנו ללב. מתגעגעים".

"דור רידר, דורק'ה", כתבה חברת משפחה, "שכל הקהילה ועוד מאות בכו בזמן הלוויה שלו היום... מתוק מדבש ובעל לב של זהב על אמת. לא נתפס והלב פשוט שבור לרסיסים".

דור הונצח בפרויקט מיוחד של קבוצת "מכבי תל אביב" בכדורגל לזכר אוהדי הקבוצה שנרצחו ונפלו במלחמת חרבות ברזל.



תנועת בני עקיבא ערכה בסעד מרוץ לזכרו ולזכר נבו ארד, תושב הקיבוץ ובוגר התנועה שנרצח בשביעי באוקטובר בפסטיבל המוזיקה "סופרנובה".

משפחתו של דור הקימה לזכרו את עמותת "דור מנצח", שמטרתה לרומם את רוח העם ולהניף בכל בית ורכב את דגל ישראל, בצירוף סרט סגול המסמל את בעלי המוגבלויות.