קורות חיים
אליקים, בנם של אבישג ואליהו, נולד ב-י"ב בכסלו תש"ס (21.11.1999). אח לאמונה, אלקנה, אלישע, אוריה, אושרה, אביה ואביחי.
אליקים שלמה נקרא על שם דודו, שניאור שלמה ליבמן, שנרצח על ידי מחבלים בשומרון ב-1998, כשנתיים לפני שנולד. היה הרביעי מבין הילדים, ילד חייכן ואוהב.
הוא גדל בקריית ארבע במשפחה חמה, וכמה מתחנות חייו החשובות עברו עליו במערת המכפלה שבחברון. ברית המילה שלו נערכה שם וגם הנחת התפילין הראשונה שלו בבר המצווה. כל אירוע ותפילה מיוחדת התקיימו שם.
אליקים התחנך בקריית ארבע. בתיכון למד בישיבה התיכונית "מרכז ומדע", המשלבת לימודים ב"מרכז האקדמי לב", בישיבת עתניאל ולאחר מכן עבר לישיבה התיכונית "חברותא" שברעננה ולבסוף השתתף בתוכנית היל"ה לקידום נוער ושם התחבר לחבריו הטובים ביותר.
אליקים היה נער חכם, אצילי ונערץ שהשתלב בכל מסגרת שהגיע אליה והתחבר לכולם בקלות. הוא היה חניך והדריך בתנועת "בני עקיבא", והתנדב ב"צופי אש" – בשירות הכבאות וההצלה.
סיים את לימודיו התיכוניים בהצלחה ומשם המשיך למכינה הקדם-צבאית תל"ם.
כשהתגייס לצבא שירת כחובש קרבי בחטיבת "גולני". גם שם עשה חיל והיה אהוב על סובביו.
עם שחרורו חזר לגור בבית המשפחה. בכסף שחסך מעבודות שיפוצים בקריית ארבע קנה רכב ועבד כנהג בחברה לטיולי ג'יפים, וכטבח במסעדת "בייקרי" בקרית גת.
באמצע שנת 2023 הוא עבר להתגורר בתל אביב ועבד בחברת אבטחה עם חבריו מקריית ארבע. הוא הגיע פעמים רבות לדירה שלהם בנחלאות בירושלים, אף היה שם ביום הכיפורים וסיפר שהלכו ביחד לכותל והצום עבר ממש בטוב.
עוד מימי התיכון הייתה להם חבורה מגובשת ומלוכדת. לכולם היה מכנה משותף - הרקע הדתי והזיקה לדת כל אחד בדרכו, ורובם היו מקריית ארבע-חברון. אליקים היה אהוב מאוד בקרב החברים. הוא נהג לבשל להם ארוחות טובות ונהנה לבלות וליזום איתם טיולים בטבע. חבריו סיפרו שהיה סמל לערבות הדדית ועזרה לזולת ותמיד נתן עצות טובות: "בן אדם של אמת... ה'עורך דין' של החבורה שלנו, היה לו חוש צדק מפותח".
גם במשפחה התבלט בחוש הצדק שלו וחלם ללמוד משפטים. "היה לוחם צדק עם אמת פנימית בוערת", סיפרו אוהביו.
אליקים, "אליאק" בפי כולם, היה מסור למשפחתו. אחותו הבכורה אמונה סיפרה שהיה בחור עם לב ענק וגדול שרק רצה לתת מעצמו, "גם בחומר וגם ברוח. היה מלא אהבה. הוא היה אומר לי 'יש לי כמה שעות פנויות, אולי אני אבוא לעזור לך עם הילדים?' הוא באמת רצה כל הזמן לעזור, אם מבקשים עזרה הוא הראשון שמתייצב... הוא היה תמיד שמח, מפנק, עוזר, מצחיק ומלא באנרגיות טובות".
אליקים תכנן לטוס עם חבריו, ובהם חברו איתן מור, לטיול אחרי צבא. כמו כן תכנן להגשים את החלום, ללמוד משפטים ולהיות עורך דין.
ביום שישי, ערב שמחת תורה, כ"א בתשרי תשפ"ד, 6 באוקטובר 2023, נסע עם איתן חברו לעבוד יחד כמאבטחים בפסטיבל המוזיקה "סופרנובה" שהתקיים בסמוך לקיבוץ רעים. במקום היו כ-3,000 חוגגים.
למוחרת, ביום שבת, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים. הם החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.
בבוקר זה החלה מלחמה.
כשהחלו היריות לעבר המבלים, אליקים ואיתן נשארו בשטח יער רעים כדי לטפל בפצועים ולפנות אותם מהמקום. הם בחרו לחזור עם הטרקטורון פעם אחר פעם לחלץ ולהוציא עוד ועוד אנשים.
אחר כך התפצלו ואליקים שהיה חובש ניסה להשיג ציוד רפואי ולטפל בפצועים. באחת הפעמים חזר כדי לסייע לנערה שנפצעה אמר לאבא שלה בטלפון שלא יגיע כי "מכאן לא יוצאים בחיים", ואף הבטיח לדאוג לה. אך אז נורה טיל והחל ירי מאסיבי לעבר האמבולנס והוא עלה באש עם כל 18 האנשים שהיו בתוכו ומסביבו, ובהם אליקים.
המחבלים רצחו באותו בוקר למעלה מ-380 מבאי המסיבה, וחטפו רבים מהם לעזה, בהם איתן מור חברו של אליקים.
גורלו של אליקים לא נודע מיד, ובמשך שבעה חודשים, 210 ימים, הוא הוגדר חטוף. משלא ניתנו אותות חיים והתעוררו ספקות החלו חקירות מרובות ופתיחת קברים. אז התגלו ממצאי דנ"א שנקבר ביחד עם יוליה המאבטחת, וכך נודע שנרצח באמבולנס המוות כבר בשבעה באוקטובר 2023 בשעה 9.30 בערך והוא נקבר בשנית בהלוויה גדולה ועוצמתית בכ"ז בניסן תשפ"ד בבית העלמין העתיק בחברון.
אליקים שלמה ליבמן נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" באזור רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא כמעט בן 24. הותיר אחריו הורים, ארבע אחיות שלושה אחים. אחיינים וגיסים.
אימו אבישג ספדה: "בני, אליקים שלי. נשמה ענקית שירדה לעולם. ילד מתוק חייכן וחכם. רצינו שתתחתן במערת המכפלה וכעת אתה נקבר לידה... בזכותך אלפים לא דיברו לשון הרע, הדליקו נרות והוסיפו ברכה. בחרת להציל חיים… בטוחה שאתה דואג למעלה לאיתן חברך ולחטופים. כאן בחברון עשו לך ברית וחלקֶה והנחת תפילין. אתה עכשיו למעלה ליד כיסא הכבוד ואנחנו כאן למטה... תודה על הזכות לגדול איתך, ללמוד מחוכמתך ומכיבוד ההורים, נוח על משכבך בשלום. בני אהובי, אוהב אותך לעד ומחכה שתחזור אליי".
אחותו אמונה ספדה: "זכיתי באח שהוא גיבור בחייו ובמותו שקידש שם שמיים במעשיו האציליים. אני אתגעגע אליך בכל איבר בגוף ולא יודעת איך עוד אפשר לחיות חיים שלמים בלעדיך אבל אנחנו עם של נצח. אף פעם לא אהבתי שאומרים את זה בלוויות אבל אני יודעת שנצא מחוזקים, ששום אויב מר ככל שיהיה לא ישבור את רוחנו או ינתק אותנו מאדמתנו".
אחיו אלקנה ספד: "אליאק, אחי האהוב, יפה הבלורית והתואר, הבשלן שתמיד דואג לכל המשפחה. מבין כל האחים אתה ואני הכי דומים, לא סתם התבלבלו בינינו. חווינו עליות ומורדות בקשר בינינו, וככל שגדלנו למדנו להכיל אחד את השני. אני רוצה לבקש ממך סליחה שלא הייתי האח הגדול הכי טוב בעולם".
אחותו אושרה ספדה: "אני לא מאמינה לסיטואציה, שהגענו ליום הזה ולרגע הזה. זה לא נקלט שהחיים ימשיכו בלעדיך. כמה לילות בלי שינה, מחשבות, חרדות וציפיות, וכמה כאב להבין שזה נגמר ולא יחזור. נגמרו השיחות איתך והנסיעות בווליום. כמה רצית חיים טובים ושמחים לכולם. מה כבר אפשר להגיד במילים, איך בכלל אצליח לדמיין חיים אחרים בלי הטמטום והצחוק, כמה לבבות כבשת. זה כל כך התאים לך לחיות בפשטות בלי לדעת כמה אתה עושה".
ספדה אחותו אביה: "שתדעו שאנחנו קוברים פה גיבור!!! שלא היסס לרגע ומסר את הנפש שלו לאומה למדינה למולדת. שאהב את העם הזה יותר מכל דבר אחר. שהיה הבן אדם הכי אנושי בעולם שניסה לעשות כמה שיותר טוב. לא סתם הוא נגע בכל כך הרבה. הוא מחובר לעם הזה והדבר שהוא הכי היה רוצה זה שנצא מפה ונמשיך בכל הכוח את מה שאנחנו יודעים לעשות עוד ממצרים, לקום, לצמוח מהכאב... אני אתגעגע כל החיים לחיוך שלך, לצחוק שלך. תן לי להרגיש אותך איתי לאורך כל הדרך. אוהבת אותך אחי".
לזכרו של אליקים הוקדש פרק בפודקאסט של המגישים אלעד וליעוז.
האומנית הודיה בושארי ציירה את תמונתו של אליקים והעניקה אותה למשפחתו במהלך השבעה. צוירו עוד ציורים רבים ואף הוצגו בתערוכות.
נכתבו שירים רבים כמו השיר "עוד היום "של דודו נדב סגל שנכתב בתחילה כאל חטוף ואף הושר בכיכר החטופים ובמקומות רבים, ואז שונה והושר באזכרה.
נכתבו עליו פרקים בכמה ספרים, בהם "אור אינסוף", "השכן מהדלת ממול" ועוד, וסיפורו ייכתב בספר "פורצות דרך מלחמה".
הוקמה שכונת "כרם אליקים" בהר חברון, שם גם נבנה בית כנסת על שמו ואליו יוכנס ספר תורה.
הוקם מיזם שידוכים "א-ל יקים בתים" חבריו ערכו מסיבה לזכרו ותרמו את כל ההכנסות לקרן "מקימי" שהוא נהג לתרום לה, קרן שנקראה על שם דודו, על שם חמיו ואחרי הירצחו גם על שמו.
התפילין של אליקים נתרמו לבית חב"ד בקטמנדו, לשימוש מטיילים המגיעים לשם.