סגן ישראל (סיומה) גוז ז"ל

קורות חיים

ישראל גוז בן בנימין ושרה. נולד ביום ט"ו באלול תרצ"ו (2.9.1936) ברוסיה. אחרי שהתיתם מאביו נדדה המשפחה ברחבי סיביר ובאירופה עד שבשנת 1947 עלה ישראל לארץ עם אמו. למד וסיים את לימודיו בבית הספר היסודי "נצח ישראל" אשר בחיפה. לאחר מכן נרשם לתיכון ערב של הטכניון העברי בחיפה, שם התמחה כטכנאי לשרטוט ולתכנון חלקי מכונות, נתקבל ושימש כמורה בבית-ספר תיכון מקצועי "אורט" בעפולה, שם השתייך ל"הפועל".

לבית הספר אשר במשק תל-יוסף בא אחרי שקנה נסיון וידע. החניכים אהבו אותו והעריכוהו, כי הבין ללבם, היה שותף לבעיותיהם, השתדל להקל עליהם בשעת הצורך אך ידע גם לתבוע מהם את הדרוש. היה מלא תכניות לעתיד גם בעבודתו וגם בחייו הפרטיים.

באוגוסט 1954 גוייס לצה"ל ושירת בצבא הסדיר וכן עבר קורס מ"כ. השתתף במערכת סיני בתור קצין, וכמפקד העריכו אותו חייליו, שברובם היו עולים חדשים ומילדי המזרח, כי תמיד מצא את הגישה המיוחדת אליהם כאשר עמדו בפני בעיות של משמעת ושפה ותנאי אימון קשים, וכך הצליח להפוך אותם לצוות המוכן תמיד ללכת אחריו באש ובמים. כידיד נאמן התייחס אליהם. בשנת 1967 סיים את לימודיו בטכניון העברי בחיפה אלא שלא זכה לקבל את תעודת הגמר שלו, כי ערב מלחמת ששת הימים נקרא שוב לדגל בקרבות סיני, ליד אבו-עגילה.

ביום כ"ח אייר תשכ"ז (7.6.1967), הוא היום השלישי לקרבות, נפל כקצין חבלה; זה היה בנסותו לחלץ שריון של מפקד שנקלע בשדה מוקשים.

הניח אישה ושני ילדים קטנים והצעיר קטן למטה משנה.

הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה. בן 31 בנפלו.

הנהלת בית-הספר, אשר בו לימד בתל-יוסף, החליטה לקרוא על שמו את אולם הריתוך שהוא היה מפתחו ועזר להתקדמותו ללא לאות. לזכרו הוצאה לאור חוברת וכן מוזכר שמו בספר "הגדוד שלנו". בית-הספר "אורט" בעפולה קרא את חדר הטכנולוגיה על שמו. מדי שנה מסדרת המועצה המקומית עופולה יום ספורט על שמו.