טוראי שמעון הולנדר ז"ל

קורות חיים

בן חיים ונחה. נולד ביום ו' בתמוז תרע"ג (7.11.1913) בסטניסלבוב שבמזרח גליציה שבפולין . בן שנה נתייתם מאמו. כשאביו חזר ונשא אשה שנייה במקום הולדתו במערב-גליציה, גדלו הוא ואחותו ואחיו בבית סבא, אבי האם, מנכבדי החסידים בסטניסלבוב. למד בחדרים ונודע אחר-כך כמתמיד בישיבת "אור תורה". את חובת הלימוד הכללי מילא בעזרת מורים פרטיים, בבחינות שנתיות בבית-ספר עממי ממשלתי בפולין, כי הסב לא נתנו לבלות כל הימים בסביבה זרה ליהדות ולרוחה.

בן 19 הצטרף לתנועת "בני-עקיבא"-- בתחילה שלא בידיעת סבו. נתחבב על החברים בשירתו ובתפילתו מלאת הרגש. הורה שיעורים בתנ"ך לחברות, ושיעורי תלמוד לחברים. לאחר שנה, בשנת תרצ"ג, יצא להכשרה לקבוצת "אברהם" בקוסוב. התגבר על הקשיים ונקלט בחבורה ובעבודת אריגת המרבדים. שימש כמדריך בענייני תרבות, היה מורה לעברית, לתנ"ך ולתלמוד, ולפעמים אף שימש כמזכיר הקבוצה. הסב התנגד לדרכו, אך אביו עודדו במכתביו מרחוק, ואף שלח לו כסף לצרכי העלייה.

בשנת 1938 עלה ארצה עם חבורה מההכשרה והם הצטרפו ל"קבוצת אברהם" שבכפר-פינס. ברצון עז התגבר שמעון על חולשתו הגופנית והיה לאחד מטובי העובדים בפרדסים ובסלילת כבישים, ואחר-כך הצטיין בכל עבודה בפלוגה חקלאית בגבעת-עדה. הוא הצטיין כאחד מטובי העגלונים בקבוצה, בפריון-עבודה ובמיוחד בטיפול מסור בבהמות. בו בזמן מילא את חובתו כהלכה גם בשמירה ובהגנה בימי המאורעות. שירת כנוטר כשנה וחצי בתגבורת לשמירה, להגנה ולעבודה, ששלחו קבוצות "הפועל המזרחי" למשק הצעיר שדה-אליהו בעמק בית שאן. כשחזר משם נשא לאשה את חברתו יהודית, שעלתה עמו ארצה מההכשרה, ובמשך הזמן נולדו להם בן ובת.

היה מן התומכים הנלהבים בעליית הקבוצה לכפר-עציון ובהתנחלות על קרקע-הטרשים של הרי חברון. אחרי חיסול משק הירקות של הקבוצה על אדמה חכורה בכרכור, עלה גם הוא לכפר-עציון בעקבות המייסדים והוסיף לעבוד בעגלונות ובהכשרת הקרקע. השתתף בעירנות בחייה החברתיים והמשקיים של הקבוצה.

בימי המצור בחורף תש"ח עשה בשמירה ובהגנה ובביצורים, ונפרד בלב כבד ממשפחתו שהועברה ירושלימה בעת פינוי האמהות והילדים. צידד בהצעה להעביר את בעלי המשפחות למקום אחר בארץ, ומשלא נתקבלה ההצעה, נטל על עצמו את חלקו בסבל ובסכנות והשתתף במסירות בהגנת המקום.

ביום שלפני האחרון עמד איתן מול התקפות האויב בעמדות שבקטע המזרחי, נשרט מרסיס פגז בראשו ואחרי חבישה חזר לעמדתו. ביום המחרת, ד' באייר תש"ח (13.5.1948) נפל עם נפול חברי הכפר. ביום כ"ה במרחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר עם שאר חללי הגוש למנוחת עולמים להר-הרצל בירושלים. הניח אישה, בן ובת.