סגן יהודה-אריה בן ציון חן-ציון חנציסקי ז"ל

קורות חיים

בן זאב ואיטה. נולד ב-ו' במרחשון תרפ"ו (24.10.1925) בתל-אביב. בן למשפחה של לומדי תורה, נין ונכד לאדמו"ר מרדומסק, בעל "תפארת שלמה", ולגאון רבי חיים אורבך, בעל "דברי משפט". למד תחילה בתלמוד תורה "אוהל יעקב" ואחר-כך בישיבת הרב עמיאל בתל-אביב. מגיל 10 היה חבר תנועת הנוער הדתית "בני עקיבא", ובהתבגרו יסד יחד עם חביריו את חוג הצעירים של הפועל המזרחי. היה גם מדריך בארגון הדתי הספורטיבי "אליצור". למד את מלאכת האריגה ופרנס את הוריו בעבודתו. בשעות הפנאי הוסיף ללמוד.

בגיל 16 הצטרף לגדנ"ע, ועם ייסוד הפלוגה הדתית בחי"ש היה בין חביריה. בשנת תש"ו סיים קורס למפקדי כיתות ואחר-כך שימש גם כמפקד מחלקה ונשק בפלוגה התל-אביבית. השתתף בקרבות בגבולות תל-אביב: אבו כביר, מנשיה, שכונת התקווה ועוד.

כשגבר המצור על גוש עציון טס לשם בראש מחלקה דתית של החי"ש ב"פרימוס" של הימים ההם. בגוש השתתף בקרבות הקשים על המנזר הרוסי, באוכף המוכתר ובכפר עציון והצטיין באומץ ליבו, בכוח עמידתו ובמסירותו לפקודיו. ברוך כשרונות, נבון, ישר- דרך וטוב לב רכש אהדת חבריו. היה דואג לאנשיו בקרב ולא השאירם בשדה ללא עידוד ופיקוח. תמיד היה שש לעזור לחבריו. האמין בכוח הנשק העברי. ביומיים של הקרב האחרון על כפר-עציון (ג'-ד' באייר 12-13.5.1948) לחם ליד מפקד הגוש יעקב אלטמן ושימש בתפקידי פיקוד שונים. בשעות קשות אלה הצטיין בשליטה עצמית, בזריזות ובנכונות למלא כל תפקיד ולעודד את האנשים. נפצע בשעות האחרונות של הקרב. ביום ד' אייר תש"ח (13 במאי 1948) הגיע מן האוכף לכפר עציון כדי להעביר אלונקה להעברת פצוע. לפי עדות הניצולים נהרג במקלט של המנזר הגרמני, כשנזרקו לתוכו רימוני האוייב בד' באייר תש"ח. ביום כ"ה במרחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר עם שאר חללי הגוש למנוחת עולמים להר-הרצל בירושלים. בפקודת מטכ"ל צה"ל הוענקה לו דרגת סגן.