טוראי יוסף ונדר ז"ל

קורות חיים

בן אברהם-צבי ודובריש. נולד בתאריך י"ח באלול תרע"ג (20.9.1913) בסאסוב שבמזרח-גליציה שבפולין. ילד חמישי למשפחה חסידית לא אמידה. הצטיין בלימודיו ב"חדר" ובבית-הספר העממי הפולני. בילדותו מתה עליו אמו. הצטרף לסניף "בני-עקיבא" והיה מפעיליו. בהשתלמותו בעברית הגיע לסגנון נאה ודייקני. הצטיין בעבודות-יד שונות. בן 18 יצא להכשרה לקבוצת "אברהם" שבקוסוב. על אף נטייתו לעצמאות נקלט מהר בחיי החברה הסגורה, אף נתחבב על החברים בשל פעילותו, כשרונו בעבודה ותכונותיו הטובות. הצליח באריגת-מרבדים, המלאכה ששימשה מקור עיקרי בהכנסות של הקבוצה, וקיבל להנהלתו נול אריגים. אחרי שנת הכשרה עבד בהוראה בכפר כדי להשתכר כסף להוצאות הדרך לארץ.

בראשית תרצ"ח בא ארצה עם פלוגה ב' של "קבוצת אברהם" שנקלטה זמנית בקבוצת שח"ל של "הפועל המזרחי" ברחובות. עבד בפרדסים, בכבישים ובבניין בשכונות אגרובנק בחולון והשתדל להתמחות במקצוע הבניין. היה מהדורשים ליסד קבוצה עצמאית. כשיצאה הקבוצה החדשה למקום משכנה הזמני במחנה כפר-פינס בסיון תרצ"ה, הפעיל את ידיעותיו בבנאות בשעת הקמת המחנה וסידורו. אחר-כך עבד עבודות-חוץ בפרדסים, בבניין ובמשק הפלחה שעל-יד הקבוצה. אחרי מות אביו העלה ארצה את אחיו הצעיר וטיפל בו. נשא לאישה חברה ותיקה בקבוצה והקים בית-משפחה למופת.

במאורעות תרצ"ו-תרצ"ח השתתף בשמירה, בהגנה ובביצור המחנה. סיים אז קורס ארצי ל"עזרה ראשונה". כשהקבוצה התכוננה להתיישבות-קבע נשלח להשתלם במשך תשעה חדשים בענף המספוא בבית-אלפא. עם עלות הקבוצה להתיישבות בכפר-עציון, הוסיף לעבוד בבנאות כעובד מאומן, היה מקשר בין הקבוצה והקבלנים וטיפל בארגון עבודות החברים בבניין. ב"הגנה" התאמן לפעול במרגמה וסיים קורס לכבאים.



בתקופת המצור השתתף בשמירה ובביצורים. נשלח מטעם הקבוצה לעזור בסידור האמהות והילדים שהועברו לירושלים. בימי הקרב האחרון בגוש פעל במרגמה ובפרוץ שריוני האויב לכפר נפל עם נפול הגוש ביום ד' באייר תש"ח 13.5.1948. ביום ה' במרחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר עם שאר חללי הגוש למנוחת עולמים להר-הרצל בירושלים. הניח אישה.