קורות חיים
בן בת שבע ודוד. נולד בשנת תרע"ה (1915) בפיוטרקוב שבפולין למשפחת שומרי-מסורת. כשהיה בן ארבע-עשרה הצטרף לתנועת "השומר הדתי" שפעלה בעירו ובה מילא תפקידי הדרכה וארגון. חבר שהכירו באותן שנים מעיד כך: "רושם חזק עשה עלי הבחור הזה ביציבותו הרעיונית ואומץ רוחו. על אף גילו ידע לבסס את רעיונותיו כאיש מבוגר".
יעקב-יוסף היה בין ראשוני המשתתפים ב"קבוץ העלייה" הראשון שהקימה תנועת "החלוץ המזרחי", "עובדיה" שבעיר סלבקוב. הוא ניטלטל הרבה בקבוצות הכשרה שונות ולבסוף, בתשרי תרצ"ו, הצליח לעלות לארץ-ישראל ובה הצטרף לקבוצת שח"ל ברחובות שבה נמצאו רוב חבריו מ"עובדיה". זמן מה עבד בפלוגת-העבודה של הקבוצה בדרום תל-אביב ובאביב תרצ"ו נשלח לקורס שוטרי רכבת שהתקיים ברמת-רחל. לאחר שעשה חודש ברמת-רחל עבר לעבוד במחצבה בנווה יעקב.
ביוני 1937 עלתה קבוצתו לטירת-צבי והוא היה בין ראשוני מייסדיו של הישוב החדש. בניית טירת-צבי מלאת הסכנות נסכה בו התלהבות מרובה וכעדות אחד מחבריו, "למרות המכתבים המרובים מהבית בדרישה לעזוב את השממה, לעבור לעיר ולחיות 'כאחד האדם', לא עלתה מחשבה זו על דעתו...". הוא שיקע עצמו בעבודות המשק ובהגנה עליו מפני מתנכלים. בהתקפה עזה שהותקף הקיבוץ חדשים אחדים לאחר העלייה על הקרקע עמד יעקב-יוסף באחת העמדות המסוכנות ביותר ולחם תחת מטר-אש חזק. בראשית 1939, הושבע כשוטר מוסף.
בי"ז באדר תרצ"ט (8.3.1939) צעד לפני טרקטור בדרך לטירת-צבי כדי לאבטחו, הותקף מן המארב ונפל חלל.
פרקים על דמותו ופעלו, כתובים על ידי חבריו, הובאו בחוברת על תולדות טירת-צבי.