סמל דוד בר טוב ז"ל

קורות חיים

בן אליעזר ואילזה. נולד ביום באלול תש"ו (8.9.1946) בקבוצת יבנה. הוא למד בבית-הספר היסודי ובבית-הספר התיכון שבמקום, גדל וחונך במשק והיה מעורה בכל שטחי החיים ובחוויות של ילדי הקבוצה.

הוא גייס לצה"ל במחצית יולי 1964 ושירת בפיקוד הנח"ל. לאחר סיום השירות הסדיר חזר למשק ועבד במשק יותר משנתיים בהשקאה ובכל ענפי השדה. תמיד נהג לקדם את פני חברו בברכת שלום והיה מוכן לבוא לעזרתו. שתי תכונות אלו העידו על טבעו האמיתי. הוא רצה לסלול לעצמו דרך חדשה בחברה, ללמוד ולהתקדם ככל שיוכל ושאף להיות קשור לאדמה לחקלאות. דוד ידע להינות משיר טוב, מסרט טוב ומהצגה טובה. הוא אהב לתור בארץ לאורכה ולרוחבה כדי להתבשם מיופיו של הטבע. הוא אהב לטפח את הנוי וגינתו הייתה מטופחת תמיד. האפרוריות וחוסר הגיוון לא היו לפי רוחו. הוא אהב את השלימות ואת ההרמוניה ואהב להאזין לקונצרט קלאסי טוב, בעוד שחבריו לא מצאו בכך שום עניין.

תכונותיו ואופיו של דוד התבססו על אהבת החיים ואהבת היופי שהיו טבועות בנפשו ועל הומור שנון וחריף, ציני במקצת, ובלשון מקורית ומיוחדת לו. איש עבודה ויצירה היה ובעבודה מצא את סיפוקו. כן היה מחונן בכושר טכני שלא הצטמצם רק בשטח העבודה. הוא התבלט הרבה בכל הקשור לבחירת דרכו בחיים. הוא עמד לשאת אישה ושאף להמשיך בלימודים באוניברסיטה. משום כך החליט לעזוב את הקבוצה, לעבוד כדי להשכר כסף, ללמוד ולהקים את ביתו מחוץ לקבוצה. אולם, הלבטים לפני עזיבת הקבוצה היו קשים בייחוד בגלל הוריו ומשפחתו, אליהם היה קשור מאוד. אינדיבידואליסטן היה, בעל דעות עצמאיות בכל נושא. הוא סלד ממסגרות נוקשות שהגבילו את חופש פעולתו ויוזמתו. עבודות שלא מצא בהן עניין לא היו לפי רוחו. הקבוצה לא התאימה, איפוא, לאופיו והוא חשב שיחטא לעצמו אם ישאר שם, על אף הקשרים הרבים שהיו לו עם הבית, המשק והחברה.

דוד התחיל לעבוד כטרקטוריסט באיזור התעלה, כדי להשתכר ולממן את לימודיו ולבנות את חייו. הוא מצא סיפוק בעבודה זו והתמיד בה, על אף הסכנות שהיו כרוכות בה ולמרות שהוריו הפצירו בו להפסיק עבודה מפרכת ומסוכנת זו. באחת התקריות נפגע הטרקטור שלו מאש המצרים. לאחר זמן קצר הטרקטור תוקן והוא המשיך לעבוד.

ביום י"ב באייר תשכ"ט (30.4.1969), נפגע דוד תוך כדי עבודתו הביטחונית ונפל. מגיל צעיר היה נוהג לצייר במחברת טרקטורים גדולים וקטנים, בעלי גלגלים ובעלי שרשרות, ובין טרקטורים אלה, שעליהם חלם, מצא את מותו. הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות בקבוצתו. בטאון קבוצת יבנה "מבית" הוקדש לזכרו, ביום השנה לנפילתו הוציאה קבוצת יבנה חוברת לזכרו.