רב"ט שלום סקיטל ז"ל

קורות חיים

שלום, בן נעמי וסלימאן, נולד ביום הכיפורים תש"ה (1945) בתימן. בן ארבע היה כשעלתה משפחתו ארצה במבצע "מרבד הקסמים". לאחר נדודים ביישובים שונים התיישבה המשפחה בעיירה רכסים. שלום, הבכור בין אחיו, זכה בבית אביו לחנוך דתי. הוא למד בבית-הספר הממלכתי-דתי "הרא"ה" בעיירה, עבר משם לישיבת "השרון" בכפר-סבא ומשם הלך לישיבת "מרכז הרב" בירושלים.

שלום היה תלמיד חכם מעולה, בקי בתורה ומצטיין בלימודים, בן יקיר להוריו ולמוריו, שראו בו רב לעתיד וגדול בתורה. אולם המציאות הכלכלית הקשה לא הניחה לשלום להתמסר ללימודים והוא נאלץ לחזור לבית הוריו, כדי לעזור בפרנסת הבית. מטבעו היה יסודי בכל מעשיו, תלמיד חכם ומצוין בעבודה כשם שהיה מצוין בגמרא. הוא למד את מקצוע הבנאות ועשה גם בו כאדם העושה במלאכת קודש. את השעות של אחר העבודה המפרכת הקדיש לתורה ולהרחבת הדעת.

שלום גויס לצה"ל במחצית ינואר 1964. בתום שירותו הסדיר חזר אל העיירה ושב במשנה מרץ אל עבודתו ואל לימודיו. הוא בנה במו ידיו את ביתו אחרי נשואיו עם חברתו חנה. לימים נולדו בניו דניאל ואילן, שהוסיפו שמחה במעונו. הרבה מחבריו נעזרו בו בבניין בתיהם ושמו הלך לפניו בכל האזור כבנאי אמן. עם התורה והמלאכה שימש שלום גם כמרכז בתנועת "בני עקיבא" ובשעות הפנאי הרביץ תורה לפעוטות בתלמוד-תורה. בעיניו החודרות ובחיוכו החם היה שלום אחד האנשים האהובים בעיירה. תמיד נחלץ לעזרת הזולת, היה מורה מעולה, תלמיד חכם ובקי בתורה. ביתו היה פתוח תמיד ולהכנסת האורחים שלו יצא שם בין כל מיודעיו.

שלום היה נקרא לתקופות של שירות מילואים, והיה חייל ממושמע, שמילא את תפקידו באותה יסודיות ונכונות, שאפיינו את עבודתו ואת לימודיו. הוא השתתף בקרבות מלחמת ששת הימים - נלחם ברמת-הגולן ונמנה עם התגבורת שנשלחה לשכם.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים הפסיק שלום את הצום ואץ ליחידתו ברמת הגולן. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) כאשר הייתה היחידה ליד הכפר נפח, לא רחוק מן הכביש הראשי, החלו הסורים להפגיז את השטח. שלום ועוד ארבעה מחבריו וביניהם חובש שהיו בזחל"ם, נהרגו מפגיעת פגז, כשרצו לחלץ חייל פצוע. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין ברכסים. השאיר אישה ושני ילדים, והורים. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.

במכתבו אל המשפחה השכולה כתב עליו מפקדו: "... בעלך ואביכם שלום ז"ל שירת בתפקיד לוחם חרמ"ש. ראויים לציון מסירותו ואומץ לבו במשימה. בשמי ובשם כל חיילי היחידה הנני מביע את צערנו העמוק והכן ומשתתפים באבלכם - אבלנו".