קורות חיים
מרדכי-אלכסנדר, בן אילנה ואליעזר, נולד ביום י' באב תשי"ד (9.8.1954) בגבעתיים. הוא למד בבית-הספר היסודי "אמונים" בגבעתיים, המשיך בלימודיו בישיבת "נחלים", במגמה הביולוגית, ואחרי-כן למד בישיבת ההסדר בקרית-ארבע. מרדכי-אלכסנדר היה תלמיד חרוץ וממושמע, אהוב על מוריו ומקובל על חבריו. מוריו שיבחוהו על חריצותו ועל שקדנותו הרבה. הוא נמנה עם חברי תנועת "בני-עקיבא". מרדכי-אלכסנדר היה בן תורה, שגלומות בו אהבת הלימוד ואהבת ישראל. הוא קידם כל אדם בסבר פנים יפות והושיט יד עוזרת לכל חבר, שפנה אליו בבקשה להסתייע בו. ידידיו אהבוהו על טוב-לבו ועל נדיבות-רוחו. תמיד ידע להטות אוזן קשובה לרע בשעה הקשה ותמיד נמצאה לו בפיו מלת עידוד. הוא היה חברותי מאוד, אופטימי מטבעו, עליז וחייכן ובעל חוש הומור. הוא רחק מריב וממדון וביקש תמיד את הפשרה ואת דרך הוויתור. צנוע היה ועניו, אהב את הפשטות ושנא את ההידור. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו ורחש להם כבוד רב.
מרדכי-אלכסנדר גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1972 והתנדב לשרת בנח"ל המוצנח. הוא היה חייל אחראי ומסור לתפקידו ועשה כל אשר הוטל עליו בדייקנות, לשביעות רצונם המלאה של מפקדיו. הוא שימש דוגמה לחבריו במזגו הטוב ובצייתנותו. לקראת הימים הנוראים ירד לסיני, כדי לשמש שליח ציבור לחיילי המוצב הצפוני ביותר במעוזי התעלה - "אורקל". הוא אמור היה לחזור בעשרת ימי התשובה לישיבה, אך נשאר במעוז עד ליום הכיפורים, כדי להקל את עול השמירה מעל החיילים.
ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) נהרג מרדכי-אלכסנדר בקרב עם האויב בעת הנסיגה ממוצב "אורקל". לאחר שנפל נחשב כנעדר, ואחרי-כן הוכרז חלל שמקום קבורתו לא נודע. לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בקרית שאול. השאיר אחריו אב, אם ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.
הוריו הנציחו את זכרו בבניית בית-הכנסת "גבורת מרדכי" בגבעתיים; בין כסה לעשור בשנת תשל"ו בהיכל ישיבת "נחלים", נערך טקס סיום כתיבת ספר-תורה לזכר תלמידי הישיבה שנפלו במלחמות ישראל ומרדכי בתוכם.