סמל שמואל שמוליק טולדנו ז"ל

קורות חיים

בן רינה וגבריאל. נולד ביום י"ט באייר תשמ"ב (12.5.1982) בקרית שמואל, בה גדל והתחנך. שמוליק, בן הזקונים וצעיר הילדים, היה התינוק של המשפחה. כל אחיו נטלו חלק בגידולו והרעיפו עליו פינוקים ואהבה. ילד חייכן וטוב לב, שהתחבב מיד על כולם. הוא החל את לימודיו בבית-הספר היסודי הממלכתי-דתי 'אהרון הרא"ה' בקריית שמואל. תקופה קצרה עשה בישיבת 'פרחי אהרון' בחיפה. את חוק לימודיו סיים בתיכון המקיף הדתי על-שם לוינסון בקריית ים במגמת מזכירות, כבן היחידי במגמה.

שמוליק היה אוהב אדם ותמיד מוקף חברים וחברות. ידוע היה בחיוכו המקסים ושובה הלב. הוא אהב לעזור וידע למצוא את הטוב בכל אחד. כשאר בני גילו, הצטרף לתנועת 'בני עקיבא' והתמיד בפעילות בה עד סיום כיתה י"ב. על דמותו המיוחדת מספרת הדס, חברה ומדריכה בסניף התנועה בקריית ים: "בתקופה שבה הדרכתי את שבט 'הרא"ה' היה חודש הארגון קשה במיוחד. במוצאי שבת של ארגון 'הערב הגדול' שמוליק הגיע ועזר כמו תמיד. הוא עזר בהכנת כתובות אש וכשהתחילה הדגלנות הוא ישב בקהל יחד עם עוד חבר והלהיב את הקהל בשריקות ובמחיאות כפיים סוערות. באותו זמן, כשכולם מסביב היו לחוצים שהכל יילך טוב ויתבצע על הצד הטוב ביותר, היו מחיאות הכפיים ושריקות העידוד מצד הקהל מחממות ומרגיעות. ברגע מלחיץ שכזה, העידוד הוא עולם ומלואו. זו ההרגשה ששמוליק תמיד ידע לתת: תמיד תומך, תמיד מבין, תמיד במקום כשצריך".

כנער צעיר בילה שמוליק את חופשות הקיץ במושב אבני איתן שברמת הגולן, אצל אחותו מרים. הוא הפגין חריצות ולא נח לרגע: השתלב בעבודה במשק, הדריך ילדים בפעילויות של 'החצר הפעילה' ועסק בהדרכת טיולי האופניים. תקופות אלו היו אהובות עליו במיוחד. הוא אהב את הנוף, את השקט, חלם חלומות ותיכנן תוכניות והרבה לטייל בגולן, בגליל וביתר חלקי הארץ. אך טבעי היה שבסיום לימודיו התיכוניים ביקש לעשות תקופה במכינה הקדם-צבאית 'קשת' שברמת הגולן. בתקופת לימודיו במכינה התבגר מאוד. הוא השקיע בלימודים והתחזק מאוד באמונתו, בערכי אהבת הארץ וברצון לתרום למדינה.

בסוף יולי 2001 התגייס שמוליק לצה"ל, לחיל-השריון. על אף שיכול היה לשרת קרוב לבית, התעקש לבחור בשירות קרבי כשהוא חדור מוטיבציה ונחוש למלא את משימותיו על הצד הטוב ביותר. הוא היה מאושר וגאה בתפקידו כטען-קשר בטנק. שבוע וחצי לפני נפילתו, הוצב עם יחידתו באזור עזה. בשיחת טלפון עם בני משפחתו הדואגים הרגיעם במלים "הכל יהיה בסדר". ימים ספורים אחר-כך, נגדעו חייו.

ביום כ"ב בניסן תשס"ב (3.4.2002) נפל שמוליק בפעילות מבצעית בכיסופים והוא בן עשרים. במוצאי שביעי של פסח, יצא עם צוותו לפעילות מבצעית בעזה. בעת שירד להכין פצצות תאורה כחלק מההכנות לפעילות, צודד צריח הטנק שבו שהה על ראשו. שמוליק נהרג במקום. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין בצור שלום. הותיר הורים, שש אחיות: מרים, אסתר, מזל, פני, איריס ורחל ושני אחים: חיים ופנחס. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל.

לזיכרו של שמוליק נכתב ספר תורה, שלאחר שהיה מספר שנים במושב אבני איתן נמצא כיום בבית הכנסת של חאן הגליל בקיבוץ בית העמק. באבני איתן הוקם מצפה, בשם 'מצפה הבנים', הממוקם בחאן על מצוק נחל אל על, לזיכרו ולזכר קרוב משפחתו פנחס כהן ז"ל, שאף הוא נהרג בעזה, חודש ימים טרם נפילתו של שמוליק, ואף הוא במהלך פעילות מבצעית. אחיו של שמוליק מפעיל ביישוב עפרה גמ"ח של מכשירי אינהלציה לזיכרם של שני הבנים.