ישראל דב היימן ז"ל

קורות חיים

ישראל דב בן אברהם חיים הכהן ולאה נולד בכ"ו באלול תרצ"ד, (06.09.1934), דור שישי למשפחה ידועה בירושלים. המשפחה התגוררה בנווה יעקב בצפון ירושלים, שם ישראל דב התחנך בבית הספר נווה יעקב, והיה חבר בתנועת הנוער בני עקיבא. הוא המשיך ללימודים בתיכון חורב בירושלים.

בבוקר 19.05.1948 החל הקרב המכריע על ירושלים, שנמשך בשלב הראשון 24 יממות רצופות עד להכרזת ההפוגה הראשונה, 11.06.1948. בתקופה זו הירבו הערבים להפגיז את השכונות היהודיות. בקרבות נהרגו קרוב ל- 400 יהודים, למעלה ממחציתם אזרחים. עם תחילת הקרבות, הנשים והילדים, בהם בני משפחת היימן, פונו משכונת נווה יעקב למרכז ירושלים.

ביום ה- 14 למערכה, כ"ג באייר תש"ח (01.06.1948), המשיכו הירדנים להפגיז את השכונות היהודיות בירושלים ובכל העיר התנהלו חילופי אש עזים. באותו יום נהרגו בירושלים 13 יהודים, בהם ארבעה חיילים. בין האזרחים שנהרגו היה גם ישראל דב, שהיה בדרכו לעזור לאימו בחנות המשפחה. הוא יצא להוריד את התריס של החנות, נפגע מפגז שפגע בדירת המשפחה בשכונת גאולה בירושלים ומת לעיני אמו.

ישראל דב היה בן 13 במותו. הותיר אחריו הורים, אח אחד וחמש אחיות. הוא הובא לקבורה זמנית בבית העלמין הארעי בשיח באדר בירושלים ולאחר זמן מה הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.

ישראל דב הונצח בכמה ספרים ועלונים שיצאו בירושלים אחרי מלחמת העצמאות. בעלון התאחדות "בני ציון" נכתב אודותיו: "בישראל דב פועמת רוח הכפריות וחיי הטבע. הוא מתכונן, חותר לקראת עתיד לא רחוק המבטיח ומקיים חיי אדמה ועבודת כפיים. עומד לצאת להכשרה בקיבוץ דתי. שקוע בחלומות נעורים. דמיונו הצעיר מעביר בפניו חוטי תכניות הנרקמות על רקע של משק, לול, שפע יבול וזוהר היקום".

משפחת היימן שילמה מחיר דמים כבד במלחמת העצמאות, ושיכלה שלושה מבניה. אחיו של ישראל דב, רפאל, שהיה חבר "ההגנה" מנעוריו וחבר עין צורים בהרי חברון, נפל בראשית מלחמת העצמאות, בכ"ח בכסלו תש"ח, (11.12.1947), בהתקפה הערבית הראשונה על "שיירת העשרה" לגוש עציון. אחותו של ישראל דב, חוה קרובלניק נהרגה באותו יום שבו נהרג ישראל דב לא רחוק מבית המשפחה בשכונת גאולה. שלושה ימים לאחר מות ישראל דב ואחותו, נפל בירושלים דודם החייל - משה ישראל היימן, האח היחיד של האב אברהם חיים.