קורות חיים
בן צבי ויוטה. נולד בתאריך י"ב בתמוז תרע"ט (10.7.1919) בקושיצה, צ'כוסלובקיה. בילדותו נתייתם מהוריו והתחנך בבית אחיו הבכור. עם סיום לימודיו בבית-הספר העממי, למד בבית-הספר לאריגה בקז'מרוק, אך הוא נטה למכונאות ונכנס לעבודה במסגרות. בהשפעת סביבתו הדתית הצטרף בגיל 15 לתנועת "בני-עקיבא", ומתחילת 1936 עשה בפלוגות עבודה והכשרה בפלנה, פראג וברטיסלבה. בפסח תרצ"ט, אחרי כיבוש צ'כוסלובקיה בידי הנאצים, העפיל ארצה בעלייה ב'.
הצטרף ל"קבוצת אברהם" של "הפועל המזרחי" בכפר-פינס, ועבד בעבודות פרדס, בנין ומחצבה. בכל מקום הצטיין כפועל אחראי ובעל הבנה. תקופה ממושכת שהה בפלוגת-עבודה שעבדה במשקים החקלאיים בגבעת-עדה והצטיין כפועל חקלאי טוב. עליז, גלוי-לב, ישר-רוח ונכון לעזור ולעודד כל חבר. אהב ספורט וטיולים. עבר אימוני הגנה והיה בחי"ש.
ביולי 1941 התנדב לחיל-הרגלים בצבא הבריטי ושירת בו 5 שנים בארץ ובלוב. עבר לחי"ל והשתתף בפעולותיו באיטליה כתותחן וקשר רוכב-אופנוע. השתתף בהגשת עזרה לפליטים באיטליה, בבלגיה ובהולנד. אחרי מלחמת-העולם השנייה יצא לצ'כוסלובקיה לחפש את קרוביו. מצא את אחותו ומשפחתה ולא נח ולא שקט עד שהעלה אותם ארצה ועזר להם להסתדר בה. כל שנות שירותו בצבא היה קשור לתנועה ולקבוצתו שעברה בינתיים לכפר-עציון. בפסח תש"ו, בשהותו בחופשה, נתבשר כי בקרוב ישתחרר. עם השחרור עבד בעבודות שונות בקבוצה ולבסוף עסק בנהיגה, מלאכה שלמד בבריגדה. כשפינו הבריטים את אנשי בית-הערבה נחלץ לעזרת הקיבוץ. היה מתנדב למשימות שונות ומסייע לחברים עד כמה שיכלתו מגעת.
עם פרוץ מלחמת-השחרור הוביל מים ואספקה מירושלים לגוש עציון.
כלפי הדורשים לצמצם את ההובלה טען: "עלינו להכין אספקה כל זמן שאפשר ואסור לנו להראות פחד". דאג רק כי יהיה לו "כלי" משלו. בכ"ח בכסלו תש"ח (11.12.1947) נהג בראש שיירה מירושלים לגוש ("שיירת העשרה"). 15 ק"מ דרומית לירושלים נעצרו על-ידי מחסום והותקפו קשה. נפצע בין הראשונים, אך הבליג על כאבו וביקש: "שקט, חברים... ענו להם באש ! אני כבר לא יכול, נקמו דמי..." ומת בו במקום. ביום כ"ה במרחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר עם שאר חללי הגוש למנוחת עולמים להר-הרצל בירושלים.