טוראי שלמה קלפהולץ ז"ל

קורות חיים

בן משה ורחל. נולד בתאריך כ"ה באלול תרע"ח (2.9.1918) בביאלה-ביילסקו, פולין, למשפחה חסידית. בהיותו בן שנתיים נתייתם מאביו. למד בחדר, בישיבה וגם בבית-ספר תיכון. כשסיים את לימודיו למד את מקצוע הפרוונות, ועזר לפרנס את המשפחה. באין אב תומך בו, פילס לו לבדו את דרכו הדתית-רוחנית. היה מראשוני המארגנים את קן "השומר הדתי" בעירו; חבר נאמן לתנועה זו במשך עשר שנים וזמן-מה גם שימש ראש הקן. היה בהכשרה בקבוצת "עובדיה" אשר בסלבקוב במשך שלוש שנים והיה בין האחראים וממלאי התפקידים בקבוצת-ההכשרה.

עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה עבר עם קבוצתו לליטא. השתתף בהעברת חברים מעבר לגבול. נתפס וישב בבית-הסוהר. לאחר שחרורו מבית הסוהר, נמסרו לטיפולו עשרות ילדים פליטים. נהל את החווה החקלאית בקלזו-בודה. שימש לחניכיו כמנהל, כמורה וכאב. במסירות רבה הצליח להשיג סרטיפיקטים לרוב "ילדיו" והעלם ארצה. היה בין מארגני קיבוצי-הכשרה של פליטי "השומר הדתי" בליטא וחבר קבוצת "בדרך".

עלה לארץ גרל ליטא, רוסיה ותורכיה. בבואו לארץ הצטרף ל"קבוצת אברהם" שבכפר-פינס. נקלט בעבודה ובחיי החברה. עבד בחקלאות, הצטיין כפועל חקלאי מצוין. עלה עם קבוצה זו להתיישבות בכפר-עציון. היה פעיל בוועדות ובענייני הביטחון במשך שלוש שנים. שלוש שנים שירת כנוטר במשטרת הישובים העבריים. בתקופת חייו האחרונה עבד כנהג. על אף הפצרת קרוביו להפסיק את עבודתו כנהג ב"תנובה" ירושלים, כדי למעט בנסיעות, לא הסכים להפקיר מקום עבודה של הקבוצה. צנוע וחובב פשטות. חוט של אצילות היה משוך עליו. אהב את החקלאות. שאף לשיפורים בחיי הקבוצה. ניחן בתפיסה מהירה. "אנו ממלאים שליחות", היה אומר.

ביום כ"ח בכסליו (11.12.1947) נסע בשיירה שחזרה מירושלים לכפר-עציון. השיירה הותקפה בכביש בית-לחם, בקילומטר ה-15. בשבתו בתא הנהג של המכונית הראשונה, פגע בו בראשונה הכדור של האוייב. שלמה נפל-אחד מעשרת הנופלים בשיירת העשרה. ביום כ"ה במרחשוון תש"י (17.11.4949) הועבר עם שאר חללי הגוש למנוחת עולמים להר-הרצל בירושלים. הניח אשה ובן.