קורות חיים
בן בנימין-זאב ודבורה. נולד ביום כ"ט בסיון תשט"ו (19.6.1955) בירושלים, אליה עלו הוריו מצ'כוסלובקיה לאחר מלחמת העולם השנייה, כניצולי השואה שאיבדו בה את כל בני משפחותיהם.
משה גדל ונתחנך בבית שומר מצוות. למד בבית ספר ממלכתי דתי 'דוגמה' ע"ש הרב עוזיאל. עם סיום לימודיו היסודיים עבר ללמוד בבית הספר התיכון 'הימלפרב' שבבית וגן, וכעבור ארבע שנים סיים את לימודיו בו במגמה הומנית.
משה היה ילד חביב, ער וחברותי מאוד, מקובל ואהוד על כל חבריו ומכריו. היו בו מידות החסד והנכונות להיטיב עם הזולת. הוא חיפש ומצא דרכים לעזור לאנשים קרובים וגם רחוקים. ניתן היה להחיל עליו את הפסוק בתהילים ט"ו, ב' "הולך תמים ופעל צדק ודבר אמת בלבבו."
מגיל 10 היה משה חניך פעיל של תנועת הנוער 'בני עקיבא' בירושלים ונטל חלק במחנות הקיץ והסמינריונים התנועתיים. כשהיה בן 15 כבר שימש כמדריך בתנועה. לאחר שחרור ירושלים המזרחית הקים את סניף 'בני עקיבא' ברמת אשכול, ועד למועד גיוסו ריכז את פעולות הסניף והוא עשה זאת, כדרכו, בהתמסרות ובהקפדה.
משה הקדיש הרבה מזמנו ללימודי קודש והרבה לקרוא ספרות על דברי ימי עם ישראל בימי הביניים ועל תקופת השואה. עם זאת, לא הזניח גם את החינוך הגופני והשתתף באירועי ספורט שונים, כגון מירוץ הל"ה, צעדת ירושלים וכד'.
משהגיע מועד גיוסו לצה"ל, הצטרף משה לגרעין התיישבותי 'צורים סעד' ושירת בנח"ל מוצנח. הוא חוייל בסוף יולי 1973, ועוד לפני שסיים את הטירונות, פרצה מלחמת יום הכיפורים. אז נשלח לחזית המצרית וחווה בבשרו את מוראות המלחמה. בתום המלחמה חזר להשלים את האימונים.
ביום המיוחל, בו עמד לקבל ולענוד את כנפי הצנחן, קרהו אסון והוא נפל במילוי תפקידו - ביום ט"ו בתמוז תשל"ד (5.7.1974). הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בהר הרצל שבירושלים.
השאיר אחריו הורים, אחות בכורה ואח.
להנצחת שמו הוקדשה מפה לקריאת התורה בבית הכנסת 'הרמב"ן' בירושלים; הוקדש ארון הקודש ופרוכת בבית הכנסת 'שער שמים' אשר המנוח התפלל בו כל ימיו; ההורים הקימו קופת גמ"ח ו'קרן משה' ליד קופת גמ"ח עזר בשכונת קטמון; חבריו מתנועת 'בני עקיבא' הקימו ספרייה על שמו של משה ז"ל בסניף התנועה שברמת אשכול.