טוראי נחמיה שפיגל ז"ל

קורות חיים

בן מנחם ולואיזה. נולד בשנת 1928 בעיר סאטמאר שבהונגריה. בן למשפחה הדוקה. למד ב"ישיבות" ובבית ספר תיכוני. לאחר שהוריו הושמדו על ידי הנאצים במחנה אושבינצים יצא בשנת 1944 בדרך ההעפלה לארץ, בספינה התורכית "בולבול". בספינה שניה הפליגה גם אחותו, אלא שלא זכתה להגיע, כי האניה טבעה בים ונחמיה נשאר עם ילדתה הקטנה של אחותו והביאה לארץ.

עם בואו התגייס לבריגדה העברית ושירת בה עד סוף המלחמה. בתקופת השלום הקצרה עבד כטכנאי של טלפון. לצבא ההגנה לישראל הצטרף עם הקריאה הראשונה לשירות. בינואר 1948 עבר בשרונה קורס למכונות-יריה ואחרי-כן יצא לשמירת דרך הבטחון לדרום והשתתף בסיורים ובפעולות פיצוץ לשם הקלת מצבה של עמדת בית-דגון, שהיתה העמדה הקדמית בהגנת התחבורה באזור. בפסח אותה שנה השתתף כמכונאי במבצע "ביעור חמץ".

בתחילת מאי 1949 הועבר לאזור לטרון, כדי להשתתף בפריצת הדרך לירושלים במבצע "מכבי". לפני צבאותו לפעולה נפל ריב בינו לבין חברו ושניהם נצטוו להישאר במחנה, אלא שנחמיה לא השלים עם העונש ותבע לצרפו ליוצאים לקרב.

מפקדו בפעולה מספר, כי נחמיה היה במשורין הראשון וכשנפגשו במשוריני האויב פרץ קרב עז. הוא פעל בנשקו בלי הרף, בקור רוח מופלא, עד שהאויב, אשר היה מצויד בתותחים, פגע במשורין ונחמיה נפל בין הנופלים ביום ה-12 במאי 1948 הועבר למנוחת-עולמים להר-הרצל בירושלים ביום י"א באדר תש"י (28.2.1950).



אמו היתה ילידת מדיאש בת ר' פייבל ציטרון. אחותו טבעה באוניה "מפקור" והילדה גדלה וגרה בחיפה.