סמ"ר/ח משה מושיקו חזקיה ז"ל

קורות חיים

מושיקו נולד בחדרה ב-ה' בתמוז תשמ"א 7.7.1981. להוריו מרים ואורי חזקיה בן-בכור להוריו נכד ראשון ויחיד לסבו וסבתו משה ווקטוריה חזקיה, נכד לסבתו סלמה מצד אימו. מיד לאחר לידתו של מושיקו עוד בטרם נקבע לו שם ביקש סבו משה כי יקרא על שמו וכי קריאת שם הילד על שם סבו החי הוא סימן לאריכות ימים, משה הילד אכן נקרא בשם זה לכבוד ולהערכה לסבא האהוב ובתקווה לאמונה ולאריכות ימים. מושיקו כמו כל ילד, חי את חיו בחום ובאהבה והשקעה רבה. ובמרוצת השנים הוכיח את כישוריו בחברה, בלמידה, בבית-ספר אהוב על מוריו וחבריו ומתווה את הדרך בפני אוראל אחותו (אז נקראה כרמית), שלמדה ממנו וקבלה את הדרכתו בכל שלבי היסוד. גדלה לצידו כאחות תאומה כי הפרש גילם היה כ-13 חודשים, גם את בר ובת המצווה חגגו יחד כחתן וככלה, אירוע ברוב פאר והדר של כל המשפחה. מושיקו סיים את לימודי בית-הספר היסודי "יבנה" בגבעת אולגה בהצלחה רבה. חשוב לציין כשמושיקו היה עוד בן 5 נולדה אחותו האהובה שלומית. וכשהיה שב מהגן היה פשוט לוקח כיסא, יושב ליד מיטתה וצופה בה שעות, ולכן לא פלא ששלומית דמתה לו גם במבנה הפנים וגם היום בהתנהגותה ובתבונתה. באותה תקופה מושיקו מסיים את בית-הספר היסודי, עובר ללמוד בחטיבה שנפתחה באותה שנה בחדרה וכמובן יחד עם חבריו, ליאור ויהודה. אחרי שנה מושיקו רצה לעבור מ"ישיבת בני עקיבא" בחדרה ולעבור ל"תיכון חדרה" וגם כאן הוכיח את הצלחתו ורצינותו בלימודים וכמובן יחד עם חבריו, ליאור ויהודה.שלושתם למדו בדביקות וברצינות רבה, השיגו הישגים יפים מאוד והכל באהבה למורים, לחברים ולסביבה.כבר מגיל צעיר השתתף מושיקו בחוג לאומנות והיום בבדיקת עבודותיו בציור מגיל צעיר מאוד ועיון ביצירות האומנות שלו גילינו נפש של אומן צעיר שכל ציור וציור מקבל היום משמעות עמוקה מאוד.בגיל בית-הספר התיכון התמקד מושיקו בלימודי הערבית כממשיך דרכו של סבו ששלט בשפה הערבית ואף קיבל תואר שני מאוניברסיטת ת"א בלימודי השפה הערבית והמזרח התיכון. כך מושיקו למד ערבית בחמש יחידות ואף כתב עבודה לתפארת בנושא הסכם השלום עם ירדן ועמד בה בהצלחה רבה.לגבי המחויבות האישית מושיקו בחר לעזור לילד שהתקשה מאוד בלמידה בגלל מגבלות מסוימת, מושיקו לקח זאת כפרוייקט ובמשך שנה שלמה תרם לקידום הילד בלימודיו ועזר לו גם במישור החברתי. על כך קיבל מושיקו תעודת הצטיינות מיוחדת בטקס שנערך בחיפה. כל מה שהביא את מושיקו להצלחה בחייו בא לו מתוך השקעה ורצינות מעין כמותה. שני דברים אני יכול לציין במהלך חייו ואותם אני מציע לכל אחד ואחד מאתנו גדולים וקטנים והם: 1. שכל מה שיעשה האדם יעשה ברצינות ובאהבה רבה. 2. ישתדל כל אדם למצוא את הטוב בכל שלב ובכל דבר בחיים וליהנות ממנו עד תום.אכן, זו הייתה דרכו של מושיקו זה היה המאפיין אותו ומכאן הישגיו. עם השנים הגיע מושיקו לגיל גיוס בשלב זה גרנו כבר כמה שנים בביתנו החדש שבנינו בישוב אליכין בחצר ביתה של הסבתא מצד אימא.מושיקו אהב מאוד את ביתנו החדש ואף הכין ביוזמתו אלבום תמונות לתיאור שלבי הקמת הבית. כדי להקל עליו בניידות נרכש עבורו קטנוע חדש עליו שמר מכל משמר וגם כאן באחריות, רצינות ואהבה כהרגלו. מושיקו חיכה ליום הגיוס וכשזה הגיע ההתרגשות הייתה רבה, המדים הלמו אותו לתפארת. לאחר סיום הטירונות ב"מחנה 80" הוצע לו להגיע לשח"ם ואז שובץ לשירות במשטרת עירון למשך כל שירותו הצבאי. יום יום הוסע מושיקו מאליכין לתחנה המרכזית חדרה, לצומת הרא"ה או לטרמפ לאחד מחבריו ובכל יום נאמר לו מושיקו שמור על עצמך, יום טוב ונהיה בקשר בסוף המשמרת. גם באותו יום נורא י"ב בתשרי תשס"ג 18.09.02 בדיוק בין כיפור לסוכות נאמרו למושיקו אותם דברים, "שמור על עצמך, האסוף אותך בסוף המשמרת", אך לא כך היה באותו יום נורא בחמש אחר הצהריים נאמר בערב חדש כי לפני דקות אחדות אירע פיגוע בצומת אום אל-פחם פרטים בהמשך. מיד חשתי כי קרה משהו שני הפלאפונים שלו לא נענו. סיכום האירוע היה כך, בסיור שגרתי שנעשה באזור הגיעה הוראה לבדוק תאונת דרכים באזור אך במקביל נשמע בקשר כי עומד אדם חשוד בתחנה באותו צומת לכיוון עפולה, מושיקו ראה בזה חשיבות יתרה, מיד הגיע בהפניית הניידת לבדוק את אותו חשוד יחד עם זאת הודיע בקשר כי אין צורך כרגע בניידת נוספת, מושיקו קפץ מהניידת עוד לפני שעצרה לבדיקת החשוד לעשות הכל, לעצור אותו כי האוטובוס עליו היה אמור לעלות המחבל ואותו לפוצץ בדרך או ככל הנראה בעפולה. אך עם הרצון לעצור את המחבל, המחבל רץ לקראתו הפעיל את המטען שהיה על גופו ומההדף מושיקו נפגע ונהרג במקום, הניידת הועפה ובכך הציל מושיקו אוטובוס מלא נוסעים.עם קבלת הידיעה חיינו במשפחה נהפכו עלינו ומי יודע עד מתי. בהזדמנות זו אני רוצה לציין את משטרת עירון ומרחב צפון על החיבוק, החום ואהבה שהרעיפו עלינו, כבוד שאין לו גבול ובאופן מיוחד יש לציין את רעיון קריאת החפ"ק במשטרת עירון על שמו של מושיקו "חפ"ק חיזקי".דברים שכאלה ואחרים יצרו את הקשר המשפחתי בננו, קשר אמיץ שיישאר לעד. בתנו אוראל (שאז נקראה כרמית) עושה מאמצים להיכנס לשורות המשטרה ואנו רואים בה כממשיכת דרכו של מושיקו. מושיקו נמצא אתנו תמיד. וזכרו קיים בתוכנו לעד.