סמ"ר ארי יהושע וייס ז"ל

קורות חיים

ארי נולד בארה"ב, בדאלאס טכסס, באוקטובר 1980. הוא היה הבן השלישי במשפחה לאחר שתי אחיות. במהלך שנות ילדותו המוקדמות שם התבלט ארי באהבתו לספורט, בעיקר כדורסל ובייסבול. היו לו חברים רבים שהצטערו להפרד ממנו.

בשנת 1992 עלתה משפחתו על חמשת ילדיה, לישראל והתיישבה ברעננה, כאן נולדה הבת השישית, הצברית של המשפחה.

ארי החל ללמוד בבית ספר "יבנה" ברעננה והמשיך ב"קרית יעקב הרצוג" בכפר סבא וב"מדרשיית נעם" בפרדס חנה. עם תום לימודיו התיכוניים, המשיך ארי שנה נוספת במכינה הקדם צבאית בצפת, ובשנת 2000 התגייס לצבא.

לכל אורך הדרך הוסיף ורכש לעצמו חברים חדשים. יופיו של ארי היה חיצוני ופנימי כאחד. למרות היותו הצעיר וה"אמריקאי" בקרב חבריו, הוא היה מוערך בשל רגישותו הרבה ואופיו החברתי.

הוא שובץ לשירות בחטיבת הנח"ל והגיע לפלח"ן. עבר קורס צלפים והוערך על ידי כל חבריו בזכות טוב ליבו, העזרה ההדדית ונכונותו להתנדב ולעזור בכל מצב. הוא התנדב להישאר בשבתות בבסיס כדי שאחרים יוכלו לצאת הביתה. אופיו שוחר השלום עורר אהבה והערכה כלפיו מצד כל חבריו ליחידה. ארי הפך לגאוות משפחתו. כל הגעה שלו הביתה היתה ליום חג. לסבו וסבתו, ניצולי השואה, הוא היה חלום שהתגשם. חבריו כיבדו את האדם שהוא היה. הוא עבר קורס צניחה והיה צלף ראשי ביחידתו. כל אותו הזמן המשיך לשמור על עדינותו ורגישותו.

ב - 30 בספטמבר 2002, אחרי שבילה את חג שמחת תורה עם משפחתו ועם סבו וסבתו שהגיעו במיוחד מאמריקה, ארי חזר לשכם, שם הוא נהרג על ידי צלף ערבי, מיד לאחר שהחליף את חברו בשמירה. הדבר קרה כאשר התכופף להציל את חיי חברו הטוב ביותר, אשר ניפגע ראשון.

איש לא הופתע שמותו ארע תוך כדי עשיית מעשה אחרון של חסד.

מותו של ארי הותיר אחריו חלל ריק בחיי משפחתו האבלה ובמעגל חבריו הרחב. יחד עם זאת, אהבת החיים, האל והארץ שהיתה טבועה בו, מעניקה להם את הכוח להמשיך לפעול ולעשות למען זכרו.

בעיני בני משפחתו וחבריו הרבים, העובדה שארי לעולם לא יתקשר יותר לומר "מה העניינים"? ו"בואו נפגש", תהיה תמיד בלתי נתפסת. אבדן חיוכו הניצחי והאיכפתיות שלו כלפי כל אלה שהכיר, עימעם את האור בעולמם.

יהי זכרו ברוך.