סמל עמיחי שמעון רובין ז"ל

קורות חיים

עמיחי נולד וגדל בעכו, ביום י"א באייר תש"ס (16.5.2000). בנם השלישי מתוך שמונה של בתיה וישי רובין, אח לדוד, אודיה, עמיה, ידידיה, עוז, איתן ויאיר.

עמיחי התאפיין בחן מיוחד והיה אהוב על כל רואיו, מגיל צעיר בלט ברגישותו הגבוהה לזולת ובטוב לבו כלפי הסובבים אותו, חבר טוב שתמיד ראה את טובת האחרים לפני טובתו, עניו, איש אמת ופועל צדק.

עמיחי היה חניך ומדריך בבני עקיבא סניף עכו.

בבית הספר היסודי למד בבית הספר נעם הרצוג לאחר מכן למד תורה במשך ארבע שנים בישיבה הגבוהה בניין אריאל עם תום לימודיו התגייס לגדוד 51 של גולני בו היה חייל מצטיין ואהוב על מפקדיו וחבריו.

המשפט הראשון שכתב במחברתו האישית של הצבא: "לשים לב קודם כל לאדם שמולי בין אם זה חבר/מפקד/מדריכה ולהתייחס בכבוד".

בבוקר שמחת תורה תשפ"ד התעוררו חיילי הפלוגה לרעש הפצמ"רים התכנסו במרחב המוגן בציוד ומיגון מינימלי.

בזמן זה עשרות מחבלים תקפו את המוצב בהפתעה, עמיחי ששימש במחלקה כנגביסט חוד, נלחם בגבורה, באומץ ובתושיה רבה בה לצד חבריו והציל לוחמים רבים, גם לאחר שנפצע מספר פעמים המשיך להילחם ואפילו לאחר שנפגע בראשו לא הרפה מהגנת הלוחמים והמשיך להלחם במסירות עילאית בכוחותיו האחרונים.

ביום שלישי כ"ה בתשרי תשפ"ד נקבע מותו והוא בן 23 בנופלו.

הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי הר הרצל. הותיר אחריו הורים ושבעה אחים ואחיות. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל.

איבריו הושתלו בגופם של חמישה אנשים ובכך המשיך להציל חיים גם לאחר מותו.