קורות חיים
בנם של רחל ושלמה יוסף. נולד ביום כ' בניסן תש"ן (15.4.1990) בפסגות. אח ליסכה, אלקנה, טל, אלישיב, רעות, אמונה ויעקב.
נשוי לטליה ואב לחמישה: צור דוד, כרם, אורי, רות ושחר.
עמיחי התגורר בצעירותו ביישוב פסגות שבבנימין. התחנך בתלמוד תורה במעלה מכמש ובישיבה תיכונית בדימונה. לאחר סיום התיכון למד בישיבה הגבוהה באלון מורה ובישיבת "הר המור" שבירושלים.
התגייס לצה"ל באוגוסט 2012 ושירת כלוחם ובהמשך כמפקד כיתה בגדוד 51 שבחטיבת "גולני". עמיחי דרבן את חבריו ועודד אותם והיה "האח הגדול של המחלקה", כדברי חברו למסלול.
במהלך שירותו הצבאי נשא לאישה את טליה והם התגוררו בירושלים. לאחר השירות הצבאי חזר לשלוש שנות לימוד נוספות בישיבת הר המור, ובמהלכן גם עסק בחינוך בישיבות "נתיב מאיר" ו"חורב" שבעיר. בקיץ 2017 עברו עמיחי וטליה להתגורר באשקלון, שם הוא התחיל לימודי תואר ראשון בעבודה סוציאלית.
בקיץ 2018 עברו להתגורר בקיבוץ כרם שלום שבעוטף עזה, קיבוץ שהפך למעורב - דתיים וחילונים. הם הגיעו למקום כדי להצטרף למשימה הציונית של מגורים סמוך לגבול - שלושים מטרים מרצועת עזה. במרוצת השנים נולדו לעמיחי וטליה חמישה ילדים: צור דוד, כרם, אורי, רות ושחר.
עמיחי היה עדין נפש ומנהיג מלידה. חבר טוב עם לב רגיש וחוש הומור מפותח. קשור מאוד להוריו ולאחיו. בעל אוהב ואבא מסור לילדיו, נהנה מכל רגע של משחק ושטות איתם. היה מחובר ללימוד תורה בכל ליבו, בזמנו הפנוי אהב לטייל ולעסוק בחקלאות.
היה פעיל מאוד בקיבוץ, חבר בכיתת הכוננות ושותף לבניית מרקם החיים המשותפים במקום. כל חייו דבק בקודש ובשאיפה להוסיף קדושה בעם ישראל. הוא הקפיד מאוד על לימוד תורה. משך שנים נהג לנסוע בכל יום חמישי מכרם שלום לבית הוריו כדי ללמוד עם אחיו ואביו. נהג לבקר בכותל ואף הביא חברים מהקיבוץ לסיור ותפילה במקום. הוא עשה זאת מתוך תחושת שליחות ורצון לחבר את עם ישראל לשרשרת הדורות ולירושלים.
עמיחי למד חינוך ועבודה סוציאלית, ולאחר לימודיו החל לחנך בישיבה התיכונית-חקלאית "חלוצי דרור" בנגב המערבי. בכך שילב בין רצונו לעסוק בחינוך ובין אהבתו לחקלאות ורצונו לעסוק בפיתוח הארץ. הוא היה מחנך אבהי שידע את נפש תלמידיו, והם העריכו אותו ואהבו אותו מאוד.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
בשבת בבוקר עמיחי היה בקיבוץ, ומשנשמעו האזעקות והדי הפיצוצים יצא מביתו כדי להגן על בתי היישוב, יחד עם חבריו לכיתת הכוננות. הוא לא היסס לרגע ולפני צאתו אמר: "בדיוק בשביל זה התאמנו כל החיים". במשך שעות נלחם לצד חבריו במחבלים שנכנסו לקיבוץ ויחדיו הצליחו להגן על התושבים. בכל אותן שעות לא שכח את תפקידו כאב משפחה. ברגישות ובקור רוח עדכן את אשתו על המתרחש וביקש ממנה שהילדים ימשיכו לשמוח, לרקוד ולחגוג את שמחת תורה. באחת ההקלטות, תוך כדי הלחימה אמר: "נצח ישראל לא ישקר". בשעה אחת-עשרה לפני הצוהריים נפגע מאש אחד המחבלים ונהרג.
רב-סמל ראשון ישראל עמיחי הכהן ויצן נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן שלושים ושלוש בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו אישה, חמישה ילדים, הורים ושבעה אחים ואחיות.
ספד לו אביו: "עמיחי הסתלק מאיתנו בגיל שלושים ושלוש, וביום האחרון שלו קיבל הרבה הרבה שנים של חיים, הציל את כל המשפחות של היישוב כרם שלום, אי אפשר לדעת כמה שנים זה, כל השנים שיאריכו ימים בע"ה כל החברים שלו, כל המשפחות, כל הצאצאים וכל צאצאי הצאצאים, זכינו בבן יקר בן שלושים ושלוש שנה ועוד מאות מאות שנים".
בכרם שלום ניטע לזכרו עץ זית.
חגי משען, גיסו, והראל אדלר הוציאו לזכרו מחרוזת שירי אמונה וגעגוע. המחרוזת ניתנת להאזנה באתר "יוטיוב".
רחלי בנדר, אומנית חול מיצהר, יצרה סרטון המספר את סיפור הגבורה של קיבוץ כרם שלום ואת נפילתו של עמיחי ושל חבר כיתת כוננות נוסף. הסרטון ניתן לצפייה באתר "יוטיוב".
עשרה חודשים לאחר נפילתו ניטע כרם המממש את חלומו לפתח את הארץ.
שנה אחרי נפילת עמיחי הקליטו בני משפחתו את השירים "גם כי אלך" ו"שובה ה' את שביתנו" וצילמו קליפ במקום הנפילה ובכרם שניטע לזכרו. הסרטון ניתן לצפייה ביוטיוב.