קורות חיים
בנם של אסתר ומאיר. נולד ביום י"ט בכסלו תשס"ב (4.12.2001) בקריית מוצקין. אח צעיר להדר, יחיאל, רעות, אור, דניאל ויהונתן.
אסף פנחס גדל והתחנך בקריית מוצקין. למד בבית הספר היסודי "מצפ"ה" בעירו ולאחר מכן בישיבה התיכונית "בני עקיבא פרחי אהרון" בחיפה. בכיתה בלט במאור הפנים ובשמחת החיים שלו.
הצטרף כחניך לשבט "אורות" בתנועת הנוער "בני עקיבא" ושם בילה בשעות אחר הצוהריים.
בתום לימודיו התגייס לצה"ל ושובץ בגדוד "עוז" בעוצבת "סער מגולן" של חיל השריון בתפקיד תותחן בטנק. חדור מוטיבציה, לאורך השירות הצטיין בתפקיד, התנדב לכל משימה, שאף לשלמות וקיבל תעודות הערכה רבות. התחשב בחבריו הלוחמים לפני טובתו האישית, עודד אותם, תמך בהם, שוחח עימם, העלה את המורל בעזרת חיוך ובדיחות ונסך ביטחון בחיילים חדשים. באחד הלילות, למשל, בדרכו לתורנות שמירה, נפצע ושבר את אפו. כשבאו לטפל בו, אסף רק מיהר להחליף את החייל במשמרת, משום שלא רצה לעכב אותו.
כתב חייל מצוותו: "להיות עם טובול בצוות זה אומר – לקום בבוקר קר וחשוך עם פרצוף עצוב, לפגוש מולך פרצוף מחייך ולהתבייש שאתה לא כזה ... זה ללכת לסדר דברים בטנק ולגלות שמישהו אחר כבר עשה את זה במקומך ... זה לפתוח את רשימת שמירות הלילה ולראות ששוב הוא שם את עצמו בשעה הכי פחות מבוקשת ... זה שיחות נפש עד אמצע הלילה, זה לדעת שתמיד יש על מי לסמוך ... זה לקבל מדי פעם טלפון של 'מה נשמע?' גם אם כבר עברו חודשים מאז שהתראינו. טובול זה חברות, זה צחוק, זו אחוות לוחמים".
בחודש יולי 2023 שוחרר מצה"ל לאחר שירות מלא, החל לעבוד כמאבטח במעבר ביטחוני סמוך לטול כרם וחסך כסף לקראת הטיול הגדול בחו"ל. הוא תכנן להתחיל ללמוד לאחר הטיול.
מגיל צעיר כיבד את אביו ואת אימו, קשר קרוב שרר בינו ובינם, והוא הרבה לחבק אותם ולהרעיף אהבה. מתוך הכרת טובה השתדל שלא להטריחם בקטנות וניסה להסתדר בעצמו, באומרו: "עשיתם מספיק למעני, עכשיו הגיע תורי לעשות למענכם".
חברים טובים הקיפו אותו, והוא ידע ללכד אותם, דאג לאווירה טובה ויזם בילויים משותפים ומיוחדים. מגיל צעיר סיפר שהחלום שלו הוא להתעשר, והבטיח שכשזה יקרה, יפנק את חבריו וייסע איתם לאן שירצו.
אסף בורך בחיוך מאיר, בעיניים טובות ובצחוק מתגלגל. שמחת חיים, חוש הומור מפותח ואופטימיות אפיינו אותו לצד עדינות נפש, צניעות וענווה. כאוהב אדם, טוב לב, אכפתי, מלא נתינה ושופע נדיבות ידע לראות את האחר ולהקשיב, כיבד כל אדם באשר הוא, עזר לזולת ככל יכולתו והתרחק מלשון הרע.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
מתוך אהבת הארץ והמדינה ומתוך דאגתו לחבריו הלוחמים חיכה אסף בקוצר רוח שיזומן לשירות מילואים ואף ביקש בנחישות להתגייס, ובינתיים התנדב בקריית מוצקין ביוזמות אזרחיות לטובת המאמץ המלחמתי.
כששני אחיו גויסו בצו 8 הסביר לו אביו שכנראה לא יזמנו אותו כי הוא משוחרר טרי - עברו רק כארבעה חודשים משחרורו משירות סדיר - ועדיין לא מסופח לאף יחידה. להסבר זה ענה אסף - אם כך אני רוצה להתנדב לפלוגה הסדירה שממנה השתחררתי לא מזמן, ואכן כך היה.
ביום 26.11.2023 התגייס למילואים בפלוגה הסדירה שבה שירת בעבר, בגדוד "עוז". כמה שבועות אחר כך נכנס ללחימה ברצועת עזה. גם שם הרבה לחייך, עזר לחיילים ועודד אותם. הוא נהנה מהמפגש המחודש עם חבריו הוותיקים, התעניין בכל אחד מהם, ויחד שוחחו והשלימו פערים.
כמה ימים לאחר כניסתו לרצועת עזה, ביום 27.12.2023, השתתף עם יחידתו בפעילות לחימה אינטנסיבית באזור חאן יונס בשיתוף גדוד מחטיבת "גולני". יחד עם צוות הטנק חיסל אסף כמה מחבלים ולחם בגבורה. במהלך הקרב ספג הטנק ירי טיל נגד טנקים מכיוון בניין סמוך. אסף נהרג במקום, ושלושת הלוחמים האחרים בטנק נפצעו.
סמל ראשון אסף פנחס טובול נפל בקרב ביום ט"ו בטבת תשפ"ד (27.12.2023). בן עשרים ושתיים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחיפה. הותיר הורים, שתי אחיות וארבעה אחים.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל.
הוריו בחרו לתרום את איבריו להשתלה כדי להציל חיים.
על מצבתו חקקו אוהביו פסוקים מתוך ספר תהילים לד: "נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה; סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ".
ספד לו אביו: "אסף, ילד יקר שלי, תנוח על משכבך בשלום. תתפלל למעננו ולעם הנפלא שלנו. לעולם נזכור אותך ונעשה הכול לקיים את כל צוואתך – לשמור על אחדות המשפחה והעם ולהמשיך, עם כל הצער, בחיינו. עם ישראל חי, ונצח ישראל לא ישקר".
אחותו ספדה: "אח שלי הקטן, עוד מאז שהיית ילד אהבת לעזור. לפני שנכנסת לעזה, אמרתי לך: 'אל תיכנס', אבל ענית לי במשפט של גיבור: 'אני צריך לשמור על המשפחה שלי'. אני מבקשת ממך שתשמור עלינו גם משמיים".
אחיו דניאל ספד: "אסף היה ילד טוב, גבר טוב. תמיד עם אנרגיות טובות, עם חיוך, אוהב את כולם. אסף היה בחור חכם. הוא התעקש להתגייס, להצטרף לחבריו במלחמה. הוא רצה להצטרף, לקחת חלק. למה התעקשת? אומרים שהנשמה יודעת מתי זמנה. אתה ידעת. התקשרת לכל אחד מאיתנו כמה ימים לפני שנכנסת, אמרת שאתה אוהב אותנו. הרגשת. ידעת. אני אוהב אותך, אסף, לעולם לא נשכח אותך".
ספד אחיו יהונתן: "אסף, איך אני רוצה שתקפוץ עכשיו ותגיד לי שאתה צוחק. שזאת בדיחה. אני מתגעגע אפילו לנסיעות שלנו ברכב. אמרת לי בביטחון שאתה נכנס, ומאותו הרגע לא ידעתי איך אני ממשיך. אבל אתה לא היססת".
חברו זיו ספד לו: "אסף היה הבן אדם עם הלב הכי רחב שהכרתי, תמיד העניק מעצמו לאחרים בכל מחיר ותמיד בשמחה ... אסף היה בחור עם ההומור הכי מצחיק שהכרתי. כמה אהבנו לצחוק ביחד עד השעות הקטנות של הלילה. נהגת להגיד לי שהיינו הרבה יותר מחברים – היינו אחים, ובאמת בכל רגע התייחסת אליי כמו לאח ואפילו יותר. היית בן בית אצלנו, ואני לא מאמין שאני לא אראה אותך יותר פתאום מופיע לי בבית".
לקראת יום הזיכרון תשפ"ד, בחודש מאי 2024, התקיים מרוץ לזכרם של כמה נופלים מקריית מוצקין וחיפה, בהם אסף.
משפחתו הקדישה לעילוי נשמתו סידור תפילה, ספר תהילים, הגדה של פסח וכן יזמה חלוקת משלוחי מנות למאושפזים בבית חולים בחג פורים תשפ"ד.
יחידתו, יחד עם חבריו הרבים מכל תחנות חייו, הוציאה לאור ספר הנצחה שכותרתו "מספרים על אסף" ובו קטעים המתארים זיכרונות של חוויות משותפות עימו.
בבית ספר "מצפ"ה" שבו למד הוצב "ספסל חברות" לזכר שני בוגרי בית הספר שנפלו במלחמה זו, בהם אסף, וחבריו הקימו לכבודו פינת הנצחה בבית ספר בירושלים. בסניף תנועת "בני עקיבא" צויר דיוקנו על גבי קיר.
מוקירי זכרו הוציאו חולצות, מחזיקי מפתחות ומדבקות ועליהן תמונתו והכיתוב: "רגע אחד של עצב הוא כלום ושום דבר לעומת חיים שלמים של אושר" ו"הילד עם החיוך שמאיר את העולם".
דפי אינטרנט הועלו לזכרו באתר תנועת הנוער "בני עקיבא" ובאתר מועדון קבוצת הכדורגל "מכבי חיפה" שאותה אהד.
בחשבון ברשת "אינסטגרם" שנקרא remember_asaf_tubul הועלו דברים לזכרו, תמונות והנצחות.