סמ"ר צור אברהם ז"ל

קורות חיים

בנם של יפעת ושמר. נולד ביום י"ח באייר תשס"ב (30.4.2002) במודיעין. אח קטן לעדי ודן, אח גדול לרוני, גילי ויהודה.

צור גדל והתחנך במודיעין, למד בבית ספר יסודי מקומי ובישיבה התיכונית בני עקיבא לפיד "תורת נחום" בעיר.

ילד חכם, רגיש ואכפתי, חבר טוב, נאמן ואהוב שהיה תמיד ה"דבק" של החבורה.

עם תום לימודיו בישיבה התיכונית התחיל ללמוד בישיבת ההסדר "מעלות יעקב" בעיר מעלות שבגליל המערבי. רבותיו סיפרו שהראה חיבור חזק ואמיתי לתורה, היה אהוב על כולם ומשמעותי מאוד ברמה החברתית. תמיד השרה סביבו אווירה טובה, ידע להתחבר גם לתלמידים שלא היו במרכז החברתי וגרם להם להרגיש שייכים.

ב-4.11.2021 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם ביחידה 934 של חטיבת הנח"ל. במסגרת שירותו מילא במקצועיות רבה שורה של תפקידים – הוא היה לוחם חוד בסיירת, שימש כקשר של מפקד הצוות וכמטוליסט (לוחם היורה במטול רימונים), והיה גם מפעיל רחפן. בכל משימה שביצע התגלה כלוחם קשוח, מפוקס ובעל תושייה, השרה ביטחון על חבריו ליחידה וזכה להערכתם ולהערכת מפקדיו.

יצר הנתינה היה טבוע בצור, וכך גם הדאגה לאחרים, שתמיד קיבלה עדיפות על צרכיו שלו. בכל פעם שחזר הביתה מהצבא, למרות העומס והעייפות, הקפיד לפנות זמן על מנת לעסוק בגמילות חסדים. הוא עשה זאת בשקט ובצניעות, בלי לספר לאף אחד, רק לשם שמיים.

היה לו חיבור עמוק וחזק למשפחתו, תמיד היה שם עבור אחיו והקפיד על כיבוד הורים במסירות ובאהבה יוצאות דופן. בכל עת, לא משנה השעה ובאיזה מצב היה, נרתם בשמחה לעשות את מה שהוריו ביקשו ממנו, לא התחצף אליהם מעולם ולא השיב להם בשלילה.

ימי הולדת היו משהו מיוחד עבורו. אף פעם לא שכח את ימי ההולדת של בני משפחתו וחבריו, היה הראשון לאחל מזל טוב, לקנות מתנה או לארגן מסיבה, ופעמים רבות ויתר על יציאות עם חברים כדי להשתתף בחגיגות יום הולדת של אחד מבני המשפחה.

התכונה הבולטת ביותר שלו הייתה שמחת החיים המדבקת שבה ניחן, אשר נבעה מאהבה טהורה לחיים ולזולת. תמיד חייך, דאג לתת גם לסובביו סיבות טובות לחייך, וכל חדר שנכנס אליו היה מתמלא באור.

צור היה מרכז העניינים והרוח החיה בכל אירוע, מפגש ומסיבה. את הכול לקח בקלילות ובהומור, ידע להפיק את המירב מכל מצב ולשפר את מצב הרוח של סובביו גם ברגעים מאתגרים. כשם שידע לצחוק על הכול ולעסוק בדברים שטותיים ושטחיים, ידע בן רגע להרצין, לשתף בתובנות עמוקות, להציע אוזן קשבת וכתף תומכת ולייעץ בסוגיות כבדות משקל. הוא היה ישר ואמיתי, דיבר תמיד בגובה העיניים, התעניין באמת באנשים שסביבו וקיבל את כולם בלב פתוח.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

באותו בוקר צור הוקפץ מבית הכנסת ויצא ללחימה ללא נשק (כיוון שהפקיד את הנשק במוצב לפני שיצא הביתה). הוא הגיע לתחנת בית קמה על מנת לצאת בשיירה לכיוון מנחת המסוקים, לפני עליית הלוחמים לשיירה יצאה פקודה לא לעלות לשיירה ללא נשק, צור שמע ובכל זאת החליט "להתגנב" לשיירה מבלי ששמו לב. עם הגעת השיירה למנחת המסוקים שוב יצאה הפקודה לא לעלות למסוק ללא נשק, צור שמע ובכל זאת עלה למסוק. כשהגיע לשדה הקרב בכרם שלום לקח נשק של חייל פצוע וקסדה מחייל הרוג והמשיך להילחם.

אחרי מספר ימי לחימה ביישובים סמוכי הגדר שהותקפו על ידי מחבלי החמאס, החלה היחידה שלו באימונים לקראת המשך המערכה. כעבור מספר שבועות, נכנס צור עם הכוחות הקרקעיים ללחימה ברצועת עזה.

צור לחם בגבורה בכל שטח הרצועה. לאחר חודשים ארוכים של לחימה, נפצע קל בפניו במהלך קרב ופונה לטיפול. רופאיו ביקשו שינוח בבית למשך כמה ימים, אך צור אמר שאינו מסוגל להשאיר את אחיו לנשק לבדם בעזה, וחזר להילחם איתם תוך זמן קצר.

פחות משבועיים לאחר מכן, ביום ראשון, 16.6.2024, השתתף בפעילות מבצעית לאיתור מנהרות של חמאס בעיר רפיח שבדרום הרצועה. במהלך הסריקות, אותר פיר מנהרה שהתברר כממולכד, והתפוצץ עם התקרבות הלוחמים. צור נפגע בפיצוץ ונהרג במקום.

סמל ראשון צור אברהם נפל בקרב ביום י' בסיוון תשפ"ד (16.6.2024). בן עשרים ושתיים בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית של בית העלמין במודיעין. הותיר אחריו הורים, שלוש אחיות ושני אחים.

בני משפחתו כתבו: "אי אפשר לדבר על צור בלי להרגיש אותו. בלי לשמוע את הצחוק המתגלגל, לראות את החיוך הגדול ולדמיין את אחת מהשטויות האינסופיות שהיית זורק לאוויר... צור היה אדם של אמת. בלי מסכות, בלי חוכמות. הוא לא שיחק את המשחק, הוא פשוט היה. מי שהוא, עד הסוף...

"ואי אפשר לשכוח את הרעיונות של צור. אם היית צריך מישהו שיפתיע אותך, שיזרוק רעיון הכי מטורף אבל איכשהו גם הגיוני – צור היה הכתובת. אם היית מחפש סיפור טוב לצחוק עליו שבוע – לצור כבר היה אחד בשלוף... כי אתה, צור, לא היית רק אדם. היית אור".

"צור היה מתקשר אלי לפחות פעם בשבוע מעזה", כתב חברו, ביני, "ותמיד היינו מתווכחים מי יתחיל לספר. תשעים אחוז מהזמן הוא היה מתעקש שאני אתחיל ושאצלו לא קורה כלום... צור היה כל כך אכפתי, הכי הסתקרן ממה שקורה בחיים של חברים שלו, תמיד שם את האחר לפניו ותמיד היה שם בשביל כל אחד".

צור מונצח באתר ההנצחה לחללי חטיבת הנח"ל וחיל החינוך בפרדס חנה-כרכור.

נפתחה קבוצת ווטסאפ ייעודית ללימוד הלכה יומית לעילוי נשמתו.

סמוך לביתו בעיר מודיעין נקרא מעלה על שמו, והוצבה בו אבן זיכרון.

לעילוי נשמת צור הוקם גמ"ח (ארגון גמילות חסדים) להשאלת ציוד להצעות נישואין, ללא עלות.

חברת שטראוס עלית הוציאה לזכר צור מהדורה מיוחדת של "דוריטוס", החטיף האהוב עליו.

קרוביו הקימו אתר אינטרנט לזכרו, בשם "צור אברהם: זוכרים את צור". באתר סיפורים, זיכרונות, סרטונים ותמונות מתחנות חייו השונות.

עמוד לזכרו נפתח באינסטגרם, תחת השם remember.tzur.avraham. עמודי הנצחה נוספים לצור נפתחו באתר remember.bio ובאתר memoriz.plus.