קורות חיים
בנם של אושרית ושלמה. נולד ביום כ"ח בשבט תשס"ג (31.1.2003) בבאר שבע. אח קטן לספיר, אח גדול ליהב.
נווה יאיר גדל והתחנך בבאר שבע, למד בבית ספר יסודי מקומי ובישיבה התיכונית "אמי"ת" בעיר. כשהיה בן חמש-עשרה, עברה המשפחה להתגורר ביישוב כרמית, לא רחוק מבאר שבע. נווה המשיך את לימודיו בישיבה, ואחרי שעות הלימודים הצטרף לשבט המקומי של תנועת הנוער "בני עקיבא". בהמשך שימש גם כמדריך.
נער חייכן, מלא שמחת חיים ואנרגיות טובות, דעתן, סקרן ובעל רצון לדעת ולהבין כל דבר. מגיל צעיר רדף אחרי הצדק והאמת וביקש להוסיף טוב בעולם, שאף לחבר בין אנשים ולהבין גם את מי שחשב אחרת ממנו. תמיד שם את האחר לפניו, עזר לזולת מבלי לבקש תמורה, הפיץ אהבת חינם ולא נתן לאף אחד בסביבתו להרגיש שונה או לבד.
בישיבה התיכונית שבה למד, עזר לילד שעבר חרם והכניס אותו בחזרה למעגל החברתי.
עם סיום לימודיו הצטרף למכינה הקדם-צבאית הישיבתית "בית יתיר" שבדרום הר חברון.
מילדות חש אהבה עמוקה לארץ ישראל ולעם ישראל, נהנה לטייל ברחבי המדינה וחלם להגן עליה במסגרת שירות משמעותי בצה"ל.
ב-16.8.2022 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בגדוד שמשון (92) של חטיבת "כפיר". במהלך השירות עבר הכשרה לתפקיד חובש קרבי. חבריו לצוות סיפרו שהיה מעורר השראה, שאף למצוינות ונהג לומר לכולם – "תהיו הכי טובים במה שאתם עושים". גם בצבא היה דעתן מאוד, מעולם לא חשש להביע את דעתו בקול ובבירור, ותמיד דאג לחבר בין כולם ולשמור על אווירה טובה.
מפקד הפלוגה סיפר שהיה יחיד סגולה, וראה קודם את המדינה, אחר כך את החברים ורק אז את עצמו.
המנהיגות הייתה טבעית עבורו, תמיד התנדב ראשון לכל משימה וסחף את כולם אחריו, תוך שהוא מקפיד לתמוך במי שמתקשה ומרים את רוחו. היה לו לב רחום, מלא בחמלה לכל יצור חי, ורצון לדאוג לצרכיהם של כל סובביו. אחד החיילים ששירתו עמו סיפר שכשהגיע לפלוגה כחייל חדש, נווה היה זה שקיבל אותו בברכה ועזר לו להשתלב.
ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל תשפ"ג (25.4.2023) כתב מה זה להיות לוחם עבורו. בין היתר, ציין את שעות השינה המעטות, את הקשיים ואת הרצון להרגיע את אימא. בנוסף, ציין רגעים יפים, כמו לחזור הביתה ולקבל בתחנה המרכזית חיוכים וברכות מאנשים זרים. לבסוף, סיכם: "להיות לוחם זה לעשות מסעות בלי כוח בגוף, לחשוב על הדם שנשפך על האדמה הזאת כדי שנלך עליה ולקבל מזה כוח להמשך. להיות לוחם זה לדעת שאתה תמות בשביל החבר שלידך והוא בשבילך.... 'אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת', כי אם אנחנו לא נשמור על המדינה, אף אחד לא יעשה את זה".
נווה היה צעיר שופע הומור, לעיתים שטותניק, אך ידע גם להיות בוגר ורציני ותמיד אפשר היה לסמוך עליו שישמש כמבוגר האחראי. הוא היה לוחם במהותו, אדם חזק ומלא עוצמה, עם נפש רגישה ויצירתית של אומן.
חלומו הגדול היה ללמוד אדריכלות אחרי השחרור ולבנות קריירה כאדריכל.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
נווה היה בבסיס באותו הבוקר, ועם פרוץ המלחמה שלח סרטון עידוד לחבריו, בו אמר: "המצב קשה אבל אין זמן להיות בדיכאון. בינתיים נשמור על קור רוח, נשפר את הציוד שלנו ונתכונן".
בתחילה, הוצב הגדוד שלו בגבול לבנון ובהמשך ביהודה ושומרון. נווה מילא את תפקידו, כמו תמיד, על הצד הטוב ביותר, אך שאף להצטרף ללחימה בזירה האינטנסיבית ביותר – רצועת עזה.
לאביו, שחשש מהיום בו ייכנס לרצועה, אמר: "אבא אל תדאג, אף אחד לא יפגע בי. אני פה כדי להגן על המדינה שלנו, העם שלנו. אם אני לא אעשה מי יעשה".
אחרי מספר חודשי לחימה בגזרות השונות, הצטרף הגדוד לכוחות הלוחמים ברצועה. נווה לחם באומץ ובגבורה מתוך רצון להחזיר את הביטחון למדינה ומעל לכול – לאתר ולהציל חטופים.
בהמשך, יצא הגדוד לפעילות שוטפת בגזרות אחרות וב-1.11.2024 נכנס לסבב לחימה שני ברצועה.
לאורך הפעילות, נצמדה לנווה חתולה נטושה, והוא טיפל בה ואימץ אותה.
ביום שני, 11.11.2024, במסגרת פעילות מבצעית בעיר בית לאהיה שבצפון הרצועה, נורה טיל RPG לעבר הכוח שלו ופגע בו פגיעה ישירה. נווה נהרג במקום.
סמל נווה יאיר אסולין נפל בקרב ביום י' בחשוון תשפ"ה (11.11.2024). בן עשרים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בבאר שבע. הותיר אחריו הורים, אח ואחות.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.
נווה השאיר אחריו מכתב, לו נתן את הכותרת "היום שאחריי", וכך כתב: "אם קראתם את זה כנראה שהגרוע מכל קרה, אבל תדעו באמת בלב שלם, אני גאה במה שעשיתי ולא מתחרט לרגע, וחושב שזו זכות גדולה להמשיך את דרך אבותינו בארץ ישראל ולהילחם עבור האדמה הזאת... אל תשקעו בעצב כי אני במקום טוב יותר...
"יש לי בקשה מכל הקרובים שלי – משפחה, חברים וכל עם ישראל – תהיו טובים אחד לשני, תאהבו יותר, תהיו יותר חברים, תהיו יותר סבלניים, תהיו אנשים טובים יותר כלפיכם וכלפי הסביבה... תחייכו, תצחקו, תאהבו ותנצלו כל רגע בחיים, כי חיים פעם אחת וזו לא קלישאה, זו האמת האמיתית..."
אימו, אושרית, ספדה לו: "לא אדבר עליך בלשון עבר, אתה ילד של ההווה. חי את היום וחי את הרגע. ילד שאוהב את הבריות, תמיד מוקף בחברים. לב של רגישות וחמלה... השמחה שלך, כיבוד ההורים שלך, הם שנתנו לנו חיים".
"הסיפורים שיש לי ולך אפשר לכתוב עליהם ספר", כתב חברו שליו, "סיפור מצחיק, שטותי, בוגר ובעיקר חברי... תמיד דאגת שאף אחד לא יישאר מאחור ושכולם ירגישו משפחה ביחד, והרצון שלך לתת לכולם כל דבר שיעשה להם רק חיוך קטן אפילו, זה היה משהו קטן מתוך כל כך הרבה דברים שגרמו לי להיות גאה באיזה חבר יש לי לחיים... אני אוהב אותך ואוהב אותך לנצח אחי, שמור לי מקום שם למעלה כי כשיגיע זמני אני ארצה מקום לידך".
המכתב שהשאיר אחריו נווה תורגם לשפות רבות וצוטט במקומות רבים בעולם, בין היתר על ידי ראש העיר באר שבע, רוביק דנילוביץ', בכנס בו השתתף בארה"ב. משפטים מתוך המכתב הודפסו על סטיקרים ועל חולצות.
ספר תורה נכתב לעילוי נשמת נווה.
תלמידי ישיבת "אמי"ת" שבה למד, הקימו עמדת הנחת תפילין לעילוי נשמתו.
בתנועת הנוער "בני עקיבא" הוקדש חודש של פעילויות לזכרו של נווה. בין היתר, הוצמדו לרכבים פתקים עם המשפט "שיהיה לך יום טוב!" ברוח המכתב שהשאיר. בנוסף, ביקרו החניכים חיילים פצועים וחילקו להם מארזי מתנה, ערכו הפרשת חלה, הכינו חלות לנשות המגויסים ולמדו משניות לעילוי נשמתו.
ביום המעשים הטובים שצוין במרץ 2025, יזמה עיריית באר שבע הקמת "קיר השראה" לזכרו, עליו הוזמנו תושבי העיר לכתוב משפטי השראה אישיים במטרה להפיץ תקווה, חוסן ושמחה.
עמוד הנצחה לנווה נפתח באינסטגרם תחת השם remember_nave_yair_asulin.
עמוד הנצחה נוסף נפתח באתר memoriz.plus.