קורות חיים
גלס רפאל ("רפי") בן שמעון-משה ושושנה. נולד ב-6.11.1930 בראשון-לציון. גדל בתל-אביב ולמד בתלמוד-תורה של הסתדרות החרדים ואחר-כך ב"ישיבת הישוב החדש". היה חבר ב"בני-עקיבא", באיגוד-הספורט הדתי "אליצור" וב"משמרות אליצור". בגיל 16 ביקש מאחיו הגדול להכניסו לשורות ה"הגנה" ולשאלת אחיו הסביר שלא בהשפעת תעמולה ושידולים נמשך לכך, אלא מתוך הכרת חובה לוותר על שעשועי עלומים ולהירתם למשימות קשות למען המולדת, כי מי שמשתמט מחובה זו אינו ראוי להיקרא בשם יהודי ולנשום את אויר ארצנו. נתקבל לפלוגה דתית של גדנ"ע ואף נשלח לקורס מ"כ של גדנ"ע. על אף גילו הצעיר נחשבה בעיניו הפעילות בגדנ"ע כמשחק ילדים ולדרישותיו החוזרות הועבר לחי"ש ונעשה שוה למבוגרים בעומס האחריות ובקשיי המשימות. ביצע במסירות כל מה שהוטל עליו באימונים, ב"חזית הפנימית" של המאבק, בהדבקת כרוזים, בתורנות בבתי-חולים, בשמירה על מתקנים וכו'. בעצם השמחה על החלטת או"ם בדבר יסוד המדינה התיצב להגן בנשק על הישוב. נחלץ בין הראשונים להגן על שכונת התקוה. נכנס בין הראשונים לשרונה אחרי צאת הבריטים ממנה. שירת בפלוגה הדתית של גדודו והשתתף בליווי שיירות לחיפה ולירושלים. בתפקיד רגם נשלח לעזרת מגיני בת-ים ובסוף נשלח בין בחירי הלוחמים להגן על בן-שמן הנצורה. כלפי טענות אביו,שלפי התורה אין יוצא לצבא פחות מבן עשרים, השיב בנימוק, שאם אין הישוב רוצה להגיע לגורל יהודי הגיטאות חייב כל בחור וטוב להגן ולשכוח את גילו וכל היודע לאחוז בנשק ומבין את ההכרח שבדבר, דינו כאילו הוא כבר בן עשרים. נפצע בתאונה בבן-שמן והוטס לבית-חולים ואחרי יומים, ביום כ"ג באדר ב' תש"ח (3.4.1948) מת מפצעיו, למחרת היום הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנחלת- יצחק. נהג למחוק מה"לוח" ערב-ערב את היום החולף, וכשנשאל למה הוא עושה זאת, השיב: יום-יום מקרב אותנו אל המדינה!