טוראי דוד ברוך קאקון ז"ל

קורות חיים

בן מזל ומכלוף, נולד ביום כ"ט אייר תשי"ט (6.6.1959) במרוקו. הוא היה בן שלישי במשפחה מרובת ילדים, שעלתה ממרוקו בשנת 1962.

המשפחה השתקעה בקרית שמונה, השתרשה בעיירה ונחשבה לאחת הותיקות בה. דוד קיבל חינוך לאומי ומסורתי. הוא התחיל למודיו בבית-הספר היסודי "רמב"ם" בקרית-שמונה. אחרי שסיים 7 שנות לימוד עבר לחטיבת-הביניים, לישיבה התיכונית בשדה-יעקב. הוא סיים למודיו במגמה הומנית. עם גמר למודיו בשדה יעקב נסע ללמוד תורה בישיבת "הכותל" בירושלים, שם שהה שנה, כתלמיד בישיבת ההסדר.

ביולי 1978 התגייס לצה"ל ושירת בנח"ל מוצנח. עבר אימוני טירונות, הכשיר עצמו כנהג טנק ובו בזמן המשיך בלמודיו בישיבת ההסדר בקרית-שמונה.

חבריו סיפרו עליו כי לפני מלחמת "שלום הגליל", גם כאשר נפלו קטיושות סביב הישיבה, לא חדל מתלמודו ולא חיפש מקלט, כאשר הציעו לו חבריו לרדת למקלט, מחמת פיקוח נפש, השיב כי בשעת חירום צריך מישהו להתמיד בלימוד תורה.

עם פרוץ מלחמת "שלום הגליל" נקרא לשירות מילואים. הוא פרץ עם יחידתו את מערכי האויב וביום הרביעי למלחמה, בכ' בסיון תשמ"ב (10.6.1982) נפל בקרב. בן 23 היה בנופלו.

הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית שבבית הקברות בקרית-שמונה. הוא הניח אחריו הורים, חמש אחיות וארבעה אחים.

שר הבטחון אריאל שרון כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "טוראי דוד קקון נתן את חייו למען מולדתו. הוא שירת בגדוד נח"ל מוצנח. היה תלמיד ישיבת ההסדר. חייל שקט וצנוע, מוכשר, מסור, עצמאי, חובב שירה, מקובל ואהוב על חבריו".

מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "העובדה שדוד שילב בשירותו גם לימוד תורה וגם שירות בחיל קרבי מעידה על כך שהתחנך על עקרונות ואידיאלים נעלים, אותם קיווה להגשים".

על שמו הוכנס ספר תורה בבית הכנסת "היכל דוד" בשכונת מגורי משפחתו בקרית-שמונה.