קורות חיים
צימרמן מנחם-נחום בן ד"ר מיכאל-ישראל ושושנה (רוזה). נולד בי' בניסן תרפ"ח (31.3.1928) בלונדון. בגיל 3 למד בגן-ילדים יהודי, ובבית למד לדבר, לכתוב ולקרוא עברית. ב-1935 עלתה אמו אתו לארץ. כדי לחנכו חינוך יהודי טהור, והתישבה עמו בבת-ים (אז -בית-וגן) שליד יפו.
בתרצ"ו למד בבית-ספר עממי פרטי ועלה באמצע השנה מכיתה א' לב'. בתרצ"ז הועלה באמצע השנה ב"תחכמוני" בת-ים מכיתה ג' לד'. בתרצ"ט עבר לתלמוד-תורה "עץ חיים" בבת-ים ושם גמר כיתה ח'. בתש"א ותש"ב למד ב"ישיבת הישוב החדש" בתל-אביב. בתש"ג נתקבל לגימנסיה "מוריה" בתל-אביב. התעניין מאד בלימודי היהדות ונטיה מיוחדת היתה לו למדעי-הטבע וביחוד לכימיה והיה הטוב בתלמידים במקצועות אלה. במדעים המדויקים הוסיף לרכוש דעת מתוך ספרים אנגליים ברמה אוניברסיטאית, שהיה קונה בכספי חסכונותיו מדמי-כיס, וכן התקין לו בבית מעבדה כימית ועשה בה ניסויים רבים. היה הולך לכל הרצאה מדעית שנערכה בתל-אביב והשתתף בחוגים להשתלמות בבית-הספר. בהיותו במחלקה ז' התיצב על דעת עצמו לבחינות-הבגרות הלונדוניות והצליח בהן ובתש"ו סיים את לימודיו ב"מוריה" ועמד בבחינות-הבגרות של הועד הלאומי.
שקד על תפילה בציבור וקביעת עתים לתורה. הצטרף ל"בני-עקיבא" כדי לעזור להעלאת הרמה הדתית של הנוער הדתי, ומאז היה הרוח החיה של הסניף בבת-ים. חבריו נהנו מהשיעורים שהורה להם בתלמוד ומהשיחות להרחבת ידיעותיהם הכלליות. אביו הזמין אותו לבוא להמשיך את לימודיו באנגליה, אך הוא סירב לצאת אל הנכר ובראשית תש"ז התחיל ללמוד כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולמקצועות-משנה בחר לו פיסיקה ומתמטיקה.
היה מפעילי ברית הסטודנטים הדתיים "יבנה" ויזם לארגן בה חוג מיוחד לחניכי "מוריה". גם באוניברסיטה הוכר כצעיר מבטיח גדולות בלימודיו. הגה תכניות להתקין לו רדיו משדר-קולט של חובב וספריה ואוסף מדעי בביתו.
חבריו בסניף "בני-עקיבא" היו פעילים ב"הגנה". אך הוא. כנתין בריטי וכאיש העיון והמחקר, שוחרר גם משנת-שירות. אולם כשפרצו הקרבות בארץ אחרי הכרעת לייק-סאכסס עזב את לימודיו וחזר לבת- ים להשתתף בהגנה עליה. כינס בביתו את פעילי הסניף להתיעצות ולשיחות-הדרכה וכל לילה שלישי היה יוצא לשמירה בנקודה המסוכנת ביותר על גבול ג'בליה. לאמו היה אומר שהוא משרת בנקודה בטוחה בעורף. לשואלים אותו מדוע הוא הולך לנקודה זו שאינו מחויב לכך (כי הוא השתייך לשמירה האזרחית ולא ל"הגנה") והוא בן יחיד לאמו, היה משיב, שהוא לא יתן לשלוח שמה במקומו בעלי משפחות שישאירו יתומים אחריהם.
וכך הלך גם בפעם האחרונה לעמדה זו ב-18.2.1948 בערב עוד התפלל "מעריב" בעמדה ברוב כוונה והתלהבות ולפנות בוקר נפגע מכדור אויב ונפל. נקבר בנחלת-יצחק.