טוראי שלמה שלומי ליכטמן ז"ל

קורות חיים

שלמה, בן שושנה וישראל, נולד בתאריך 6.1.69 ברעננה.

רבים מאוד הכירו את שלומי בעירו. כל מי שעוסק בענייני התנדבות, כל מי שמעורב במסגרת כזו או אחרת של מתנדבים הכיר את שלומי שהיה סמל ומופת של עשייה למען הזולת.

שלומי ליכטמן הנער ואחר-כך הבחור, היה פעיל מאד ב"משמר האזרחי", שהפך להיות לו כבית שני. שלומי התנדב לעזרת עולים במרכז-הקליטה ברעננה, סייע שם למבוגרים ולילדים. בהיותו בחור דתי, נהג ללכת שמה ברגל מדי שבת כדי לסייע בעניני דת ומנהגי תפילה. בימות החול לימד עברית לילדי העולים. הוא התנדב ללוות עם נשקו טיולי בתי ספר, גם דתיים גם חילוניים. במרץ ובהתלהבות עזר בעבודות שונות ב"בית איזי שפירא". נתן כתף בהכנות שלקראת ארועים וחגים בתנועת "בני-עקיבא". ילדים העריצו אותו, חיפשו את קירבתו.

שלומי, בחור שקט, צנוע, מופנם. כאשר עסק בהתנדבות ובעזרה, הפך למרכז, לעמוד תווך.

ב"משמר האזרחי" ברעננה, אומר ישראל אביו, אכן מצא שלומי בית שני. יכול היה לסיים משמרת אחת ולהמשיך בשניה, כך נהג לאורך כארבע שנים של פעילות אינטנסיבית. העשייה הוולונטרית הפכה לעיקר בחייו. לנו לא נהג לספר יותר מדי על עבודתו בכל המסגרות הללו, אבל לאחר פטירתו, שמענו מפי ידידיו אינספור סיפורים. אנשים שבאו לנחם את המשפחה גילו לנו דברים שלא ידענו. רק אז למדנו לדעת כמה הרבה השקיע ותרם".

שלומי ליכטמן היה דתי מאוד. בחייו האזרחיים כמו גם בצבא, היו ציציותיו מבצבצות תחת כנף ביגדו. "אדם של חוץ הוא היה, מספרת אמו שושנה. הוא לא אהב לשבת בבית, אלא נחפז, תמיד רץ לאן שהוא. מיהר החוצה, אל בין האנשים. לכולם היה מוכן לעזור. הוא היה פעיל גם ב"תנועה למען עולי רוסיה", דאג לסדר מניינים לתפילות, הריץ ספרי תפילה שחסרים באיזה בית כנסת, חילק חפצים של עצמו, נתן בלי חשבון. כאלה היו חייו. ילד מיוחד ושונה היה שלומי שלנו".

"כמו צדיק נסתר הוא היה" מדגישה נאוה אחותו. "שלומי תרם מעצמו, עשה מה שהיה צריך לעשות בעולם הזה - ואז הלך מאיתנו".

שלמה נולד ברעננה. כמעט כל חייו גר עם ההורים בכפר-בתיה, בית ספר תיכון מקיף דתי עם פנימיה, בו לימד אביו מקצועות טכנולוגיים ומכניקה. המשפחה התגוררה במגורי צוות המורים שם נולדו ארבעת הילדים: שלומי, נאוה, גלי ועופר. לאחר מות הבן, עקרה המשפחה למרכז רעננה.

שלומי למד בבית הספר היסודי "יחדיו" בקרית שרת. את החטיבה סיים בכפר-בתיה, אחר-כך ניסה חיי קיבוץ. במשך כשנה חי בקיבוץ הדתי סעד ועזב והוסיף לחפש דרכו בישיבה בירושלים ועזב גם שם וחזר לעיר בה נולד והחל לעסוק בהתנדבות, בכך התמקד. בעשייתו זו הוא היה מאושר.

המבצע האחרון ששלומי השתתף באירגונו, היתה חגיגת הבר-מצוה של ה"משמר האזרחי" ברעננה. שבוע אחר-כך נפל.

בגיל 18 התגייס לצבא, עבר קורס טירונות והוצב לבית הספר לשריון, בו עבר קורס קדם צבאי של נהגי משאיות. אופייני לו שרצה להיות נהג אמבולנס - אבל לא זכה.

טוראי שלומי, רק ארבעה חודשים שרת בצה"ל, ניספה במחנה בו שרת, מפגיעת נשק.

הלוייתו היתה לוויה המונית, בה השתתפו המוני בני נוער וילדים שביכוהו מרה.